המחאות נגד השחיתות: בראבו לאדישים שלא מזהמים את עבודת החוקרים

קראו לכם "ביביסטים", או טוקבקיסטים בתשלום, או פתאים הנוהים אחר דמגוג פופוליסט. ואז הסבירו לכם שאם אתם נשארים בבית ולא באים לרוטשילד, אתם "נותנים ידכם לשחיתות". אמרו שמי שלא בא להפגין, מגן בגופו על "המאפייה מבלפור". ואז הזהירו אתכם, שחבל שתפספסו, כולם מצטרפים, זה רק הולך ומתרחב. הנה, המספרים מדברים בעד עצמם. הראו לכם בכל מדיה אפשרית צילומי רחפן (במימון המארגנים, אגב) והבטיחו שבעוד חודש יהיו שם רבע מיליון (הערכה של גיא רולניק בטוויטר, לא פחות). מי השוטה שיישאר מאחור?

ואם לא הבנתם טוב, התריעו באוזניכם, בסוף תישארו בצד הלא נכון של ההיסטוריה. שבעוד שנתיים, גם אם אתם אנשים ממש טובים וערכיים, לא תאמינו על מה הגנתם ולנוכח מה שתקתם: "בתוך תוכם הם יחשבו איך היינו עיוורים, איך בחרנו את הצד הלא נכון", הזהירו אתכם עיתונאים דוגמת רותם שטרקמן.

ואז, כשעדיין לא באתם, שינו טקטיקה. אמרו לכם שהמחנה שלכם נחלק לשניים: יש בקרבכם כאלה שנותרו מושחתים וזחוחים, שחושבים שלעולם חוסן. אך מנגד, פלא פלאים, הסדקים ביניכם הולכים ומתעבים, ולמול עיניכם המשתאות עולה כפורח הימין הטוב, הימין המוסרי. מי שלא רוצה להיות מוסרי, ירים את ידו.

אבל אתם, ביביסטים שרופים, נשארתם בבית. למרות שטיפת המוח התקשורתית וניידות השידור במוקדי ההפגנות, המשכתם לשבת בסלון. המפגינים ברוטשילד ובכיכר ציון זכו לטפיחות חמות על השכם, ולחלקם בוודאי מגיעות, בלי אירוניה, מחמאות על ההשתתפות האזרחית היפה שלהם. אתם, לעומת זאת, זוכים לבוז.

לשם שינוי, הרשו לי לומר גם לכם, אדישים שכמותכם – בראבו! בראבו ליושבים בבית, שלא נכנעתם לטרור המחשבות, ושהפגנתם אדישות נוכח רטוריקת המספרים הכוזבת ושיח הקיטוב המזלזל. בראבו לכם, על שלא נגררתם אחר אינטרסנטים מובהקים, שסירבתם להיות תפאורה בארועי-המדיה המבוימים שלהם, או לשמש ניצבים בסרטוני הפריימריז של פוליטיקאים בהתהוות.

בראבו גדול לכם, על שהתאזרתם בסבלנות. שהבנתם שאם כבר מתנהלת חקירה, מדוע להפעיל לחץ על העוסקים בה, ועוד יותר גרוע, לסמן בעבורם את התוצאה הרצויה? בראבו לכם, שעשיתם ככל יכולתכם שלא לזהם את עבודת החוקרים בלחצים של דעת קהל ופולמוס תקשורתי. בראבו על שעשיתם מאמץ עילאי שלא לטנף את ההליך המשפטי ברעשי רקע של תופי הפגנות וסיסמאות קולניות. בראבו אחרון לכם, על שגם עכשיו, כשהמומנטום התקשורתי נוטה לכיוון מאד מסוים, אתם נותרים ספקנים, חשדניים ואפילו ביקורתיים כלפי המסר העולה ממוקדי המחאה.

מארגני ההפגנות אמנם מתבסמים כעת מהצלחתם המסתמנת, ומתגאים שבזכותם עומדת לכאורה המשטרה להגיש המלצות חמורות. הם אף מודיעים מראש כי בכוונתם לחזור וללחוץ על היועמ"ש בהמשך, כדי שיורה על הגשת כתב אישום. אבל אתם, ביביסטים אדישים שכמותכם, יכולים רק לחייך בנחת נוכח האיוולת: והיה ותתקבל הכרעה כנגד נתניהו, נצא אנחנו לשדרה, ונזעק נוכח עיוות הדין ואי-הצדק: לא נסכים שיוגשו כתבי אישום בישראל בלחץ האספסוף, גם אם הוא מתנסח יפה באולפני הטלוויזיה. כל כך פשוט.

ד"ר איתן אורקיבי מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל