הבחירות כבר כאן

יו"ר הכנסת ראובן ריבלין נשא אתמול את דבר המבוגר האחראי וקרא לפזר את הכנסת בשעות הראשונות לכינוסה בעוד עשרה ימים. זה הצעד הנחוץ מפני שלא רק הממשלה אינה יכולה לתפקד במצב שנוצר, אלא גם הכנסת. אבדה המשמעת הסיעתית והקואליציונית, וברגע שבו עולה ריח בחירות באפם של הח"כים, אין מי שיעצור את החקיקה הבלתי מרוסנת.

קודם כל חקיקה במיליארדים שממילא חסרים. ביטול כל סייגי העדיפות הנחוצה בהוצאת כספי ציבור. הצעת חוק לכינון בית דין לחוקה או מימוש דו"ח ועדת השופט אדמונד לוי באשר לשטחי יהודה ושומרון. הכנסת שתתכנס ב-15 באוקטובר תתאפיין בבולמוס של חקיקה, ולא יהיה מי שיבלום את ריצת האמוק.

נכון שבנימין נתניהו ביקש שהות לשקול את הארכת ימיה באמצעות תקציב גזירות כואב, שאינו מתאים לשנת בחירות, אך מערכת הבחירות כבר כאן. מי שביקר במפגשי השרים והח"כים של הליכוד לכבוד הפעילים ראה; מי שקורא את התבטאויותיהם מבין; ומי שמתעניין בשתי סיעות קדימה ז"ל מוצא מחול שדים. לא רק שהסוסים נמלטו מן האורווה, אלא אין אפילו מי שיסגור את הדלתות אחריהם, למראית עין.

הכל מוקצן ומופרז. ציפי לבני ואהוד ברק אכלו ארוחת בוקר בניו יורק. ידיעה זו עשויה להיות בעלת עניין אם התקשורת תחקור ותחטט ותודיע מה דובר במפגש. אבל לראות בעצם השיחה "חתירה", כפי שצוטט אתמול השר גלעד ארדן? זה מה שקורה לפוליטיקאים בחמסין של עונת הבחירות.

אם הכנסת תתפזר מייד, ייחסך ממנה ומהדמוקרטיה הישראלית ביזיון שעלול להימשך כארבעה חודשים. תחת זאת הח"כים יתפנו לבחירות המקדימות, הפריימריז, או לשתדלנות לפני המנהיג המחליט - אביגדור ליברמן בישראל ביתנו ואלי ישי ואריאל אטיאס תחת מטרייתו של הרב עובדיה יוסף בש"ס. חבל על הזמן. חבל על האנרגיות. חבל על הכסף.

מה גם שתאריך היעד ברור. נתניהו לא ירצה לקיים את הבחירות לפני 10 בפברואר, שבו ימלאו ארבע שנים לסיבוב הקודם. 12 בפברואר הוא יום שלישי בשבוע, שבו נאמר "פעמיים כי טוב" ושבו נערכות בחירות. יום זה הוא, אפוא, הסביר ביותר לפתוח את הקלפיות.

המשמעות היא שבמפלגות שבהן מקיימים פריימריז - הליכוד והעבודה בעיקר - ראוי לערוך אותם בנובמבר. אפילו דצמבר מאוחר מדי. הנתיב כל כך ברור, שכל יום של השהיה בהודעת נתניהו מיותר, ובמידת מה אפילו מזיק. דרך צלחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו