"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רפורמת העסקים הקטנים: לא צריך עזרה, רק תפריעו פחות

,עודכן

המאבק בעולם הוא על חברות הענק. גם רפורמת המס של טראמפ בארה"ב היא על החזרת חברות הענק שנטשו את ארה"ב לטובת מדינות נוחות יותר בתשלומי המס. תוכניות רבות בישראל קורצות לאותן חברות, וישראל רשמה בשנים האחרונות לא מעט הצלחות במשיכת חברות לכאן. יצואניות שמייצרות בפריפריה יכולות להגיע למס אטרקטיבי במיוחד של 9% ואף פחות מזה. זאת נוסף על מגוון הטבות ומענקים. ממשלות אוהבות את חברות הענק כי הן מראות תוצאות מיידיות בתעסוקה, ביצוא ובפריון, אבל יש להן גם לא מעט חסרונות: הן לא תורמות לתחרות והן מגדילות את הסיכון. כשחברת ענק נופלת - מצטמצמת, או חלילה נסגרת - זה הרבה יותר כואב. פגיעה בחברה גדולה היא פגיעה ביותר עובדים, ביצוא ובעסקים רבים הנהנים ממנה.

לכן מדינות רבות הבינו שמשק בריא הוא משק שמבוסס על יותר עסקים קטנים ופחות תאגידי ענק. עסקים קטנים תורמים לתחרות ומפזרים סיכונים במשק. אלא שבישראל החיים של העסקים הקטנים קשים מנשוא. מי שרוצה להקים מספרה או פיצרייה, ייתקל בקשיים גדולים יותר משל חברת ענק. אחרי בעלי העסק הקטן אף אחד לא יחזר. מחנות קטנה, כמו פיצרייה, יידרשו אישורים רבים. אחרי שבעל העסק יפתח תיקים במס ההכנסה, בביטוח הלאומי ובמע"מ הוא יידרש לאישור משרד הבריאות, כיבוי אש, הג"א, מחלקת רישוי העסקים בעירייה ועוד. הם יפנו אותו מזה לזה, ייתנו את האישור באישורים קודמים, יאיימו בשלילת רישיון, ידרשו תשלומי אגרות ואישורי מומחים... אם בעל העסק ייכנס לדירוג "קלות עשיית העסקים" של הבנק העולמי הוא יגלה שזה לא חייב להיות כך.

ישראל מדורגת רק במקום ה־54 בעולם במדד זה. קפריסין, מקסיקו, ארמניה ואפילו רואנדה מקדימות אותנו בקלות עשיית עסקים, כמו רוב מוחץ של המדינות המפותחות. כשהרפורמה הזו תיושם ישראל תזנק במדד הזה, אבל בעיקר ברמת החיים וגם באיכות החיים שלנו. למפוטרי נגב קרמיקה, למשל, יהיה הרבה יותר פשוט להשתלב במעגל העבודה אם רק המדינה תאפשר להם, לנו, להקים עסק בפשטות. כי האמת היא שרוב האזרחים לא צריכים עזרה, כמו שהם משוועים לכך שהמדינה לא תפריע להם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר