דרושים קלעים

1. ואם אתמול הובכנו ב־21 הפרש על ידי נבחרת ג' של יוון, נראה שיעבור עוד חצי יובל שנים עד שננצח אותם שוב. ליוונים יש לפחות 12 שחקנים שיותר טובים מאלה שהביסו אותנו אתמול בקלות: שלושה שחקנים מהאן.בי.אי (כולל האירופאי הטוב ביותר כיום, יאניס אנטטוקומפו), חמישה מאולימפיאקוס, שניים מפנאתינייקוס שלא הגיעו, יואניס בורוסיס מסין וקוסטאס סלוקאס הנהדר מפנרבחצ'ה. הכדורסל הישראלי חולה ולא יעזור כאן דקסמול פורטה.

הפעם גם לא יפילו שוב את התיק על ליאור אליהו, יותם הלפרין, גיא פניני, יוגב ואוחיון, שכבר לא בנבחרת. אוסף של שחקנים יוונים, שחלקם פרשו והתאמנו אימון אחד ביחד, פירק את משחק ההתקפה שלנו לגורמים. ככה זה כשהשחקנים היוונים באים מוכנים מהקבוצות, בעיקר בהגנה, שעל אוסף זריה ומתאזרחיה נראית כמו ליגת קיץ.

2. רק לפני חודשיים שכנעו אותנו חכמי חלם שבגלל שיטת ההתקפה של ארז אדלשטיין, שמבוססת על תנועה וחיתוכים, קלענו בקושי ארבע שלשות בממוצע למשחק מ־11 ניסיונות ביורובאסקט. "כדורסל מיושן", קראו לזה. אז אתמול ראינו את הכדורסל ה"מודרני" עם אותם ארבע שלשות, הפעם מ־16 ניסיונות ולא פחות מ־26 איבודים.

ביורובאסקט גל מקל עוד הגיע לעמדות קליעה קרובות לטבעת. אתמול הוא הלך לאיבוד רחוק מהסל ובכדרורים מיותרים. לשחק פיק אנד רול בסגנונות שונים עדיף כשהיוצרים שלך קולעים היטב מבחוץ או מספיק חזקים כדי להיכנס ולא לחטוף גגות. לא כשיש לך רק שחקן אחד שאינו מפחד לזרוק ולקלוע (תמיר בלאט).

3. השבוע האחרון שוב הוכיח שפיב"א, הארגון שאמור להוביל את הכדורסל העולמי, אינו מפספס קרקעית שאליה הוא מוביל את כדורסל הנבחרות. מעולם גופיית הנבחרת, בעיקר באירופה, לא נראתה זולה כל כך כמו בשבוע האחרון. חשוב שתהיה פגרת נבחרת אחת באמצע עונת משחקים אבל שתכלול את שחקני האן.בי.אי והיורוליג (אפשר לקיים שלושה משחקי נבחרת בפגרת האולסטאר באן.בי.אי, אם מאריכים אותה בשבוע) ולא לגרום לשחקנים להתלבט בין מקור לחמם למקום שממנו הגיעו.