אל תשליכני לעת ביטוח

השבוע הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה במשק, בגלל דרישתה מהממשלה למצוא פתרון לביטוח הסיעודי החל מינואר הקרוב. ההכרזה היא יריית פתיחה של 14 ימים, שאחריהם יכולה ההסתדרות להשבית את המשק, במיוחד כשלהכרזת הסכסוך הזו הצטרפו ארגון המורים והסתדרות המורים. 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מצא שיטת אילוף למשק - קודם מכריזים סכסוך ואחרי זה מדברים, כשמראש יודעים שלכל הצדדים יש אינטרס ברור למצוא פתרון, ולא בגלל איומי השביתה שלו. אבל הרושם שניסנקורן מקווה ליצור בציבור הוא שבכל פעם שהוא מכריז סכסוך - נמצא פתרון. גם קמפיין השילוט שלו שהחל השבוע יסייע לו ליצור את הרושם שהקמפיינים והאיומים שלו עובדים, ממש כמו מלך שמצווה על השמש לשקוע בדיוק בשעת השקיעה הצפויה.

אלא שבלי קשר לדרישותיו של ניסנקורן, הממשלה מינתה את סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), לעמוד בראש ועדה לבחינת העניין ולמציאת פתרון למשבר בתחום ביטוח הסיעוד. להערכה כי נראה שההסתדרות הסירה אחריות מביטוחי הסיעוד, עונה כהן כי "הפרשה הזו היא משולש - ההסתדרות יחד עם ועדי העובדים, האוצר וחברות הביטוח. שום צד במשולש הזה לא נקי מטעויות. כולם טעו, ועכשיו צריך לפתור את הבעיה. עד היום העובדים לא באמת היו מבוטחים. הם לא באמת קנו ביטוח. הם אולי שילמו על תותים, לא יודע. לא על ביטוח".

במילים אחרות, אומר כהן, שההסתדרות אמנם הגיעה עם חברות הביטוח להסדרים של רכישה קבוצתית של כיסוי סיעודי מוזל מאוד, אך בפועל זה לא באמת עבד. מדובר בביטוח שבמרבית המקרים נועד לכסות מצבים של חוסר אונים בגילי הזיקנה המתקדמים, אלא שהחברות נהנו מפרמיה של אנשים בגילי העבודה ובמקרים רבים בגילי זיקנה הקפיצו את מחירי הביטוח לסכומים שרבים סירבו לשלם. לכן, דווקא בתקופה החשובה לביטוח הם לא היו מבוטחים. בעיה חריפה נוספת התגלתה למי שכן היה מבוטח, הגיע ל"מקרה ביטוח" 

וגילה שחברות הביטוח מקשות עוד יותר מהביטוח הלאומי, שגם הוא לא נודע בנדיבותו בתשלום תביעות. למעשה, שליש מהתביעות הסיעודיות הקבוצתיות נדחות על הסף, במקרים רבים גם כשהתובע הוכר כמקרה סיעודי על ידי הביטוח הלאומי. 

לכן החליטו שר האוצר, משה כחלון, והממונה על הביטוח ושוק ההון, דורית סלינגר, ליצור אחידות בפוליסות הסיעודיות, מה שהביא את חברות הביטוח להפסיק את ההתקשרויות הקודמות החל מינואר הקרוב. 

אחריות הממשלה על הביטוחים הללו עוגנה בחוק כבר באמצע שנות ה־80. למעשה, כולנו מבוטחים בביטוח סיעודי בחוק הביטוח הלאומי, הממומש על ידי לשכות הרווחה וקופות החולים. 

אלא שהביטוח הזה מלא בחורים, ולכן נוצר אי אמון בו, ומי שיכול להרשות לעצמו נענה להצעות חברות הביטוח לרכוש פוליסות פרטיות משלימות. כמו כן, במצב כיום רכישת הפוליסה הפרטית היא רווח נטו לקופת המדינה, שכן במסגרת הביטוח הממלכתי התביעות משולמות רק במקרים שאין לאזרח פוליסה אחרת. 

הביטוח הסיעודי המעוגן בחוק מלא בחורים, ולכן נוצר אי אמון בו // צילום: יהושע יוסף

חברות הביטוח בונות פוליסות שעלות הפרמיה שלהן קשורה בגיל המבוטח, שכן ככל שהוא צעיר יותר הסיכון למקרה ביטוח קטן יותר. אלא שבמצב העניינים הזה הצעירים לא ששים להצטרף אליו. לכן, חלק מהחברות מציעות כעת פוליסות צוברות, שבהן חלק מהפרמיה נזקף לטובת המבוטח וגם אם הוא מפסיק לשלם, נשמרת לו זכות התביעה עד לסכום שצבר. 

בימים הקרובים יגיש סגן השר כהן את המלצות הוועדה שבראשה הוא עומד, שיכללו שורת הצעות לפתרון המשבר הנוכחי. ברור שההמלצות האלה יסייעו להסתדרות לרדת מהעץ ולהכריז על ניצחון, וגם האוצר יוכל להתהדר ב"הישג היסטורי בתולדות ישראל", אך הצד האמיתי במשולש הזה הוא אנחנו. האם אחרי אותו הישג, היסטורי ככל שיהיה, נוכל להזדקן בשקט? התשובה ככל הנראה תמשיך להיות רק אם נהיה בריאים. ורצוי גם עשירים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו