הטלטלה בלבנון: הכדור אצל חיזבאללה

ערפל של מסתורין אופף את התפטרותו של סעד אל־חרירי מראשות ממשלת לבנון. לא ברור אם חשש לחייו, אם נמאס לו או שההתפטרות היא חלק ממהלך נרחב שתכליתו לשבש את מהלכי ההשתלטות האיראנית על סוריה ולבנון.

חרירי נכנס לתפקידו בדיוק לפני שנה, במה שהיה נראה אז כתחילתו של עידן חדש, מבטיח, בפוליטיקה הפנים־לבנונית. זה היה הסיבוב השני שלו בתפקיד: בסיבוב הקודם, שנמשך שנתיים, הוא פרש ב־2011 לאחר משבר פוליטי חריף שהוביל לפרישת שרי חיזבאללה מממשלתו - ולפירוקה. הפעם זה נראה היה אחרת. לא רק משום שמינויו - במקביל לבחירת נשיא חדש, מישל עאון - שם לכאורה סוף לקיפאון הפוליטי שאחז בלבנון, אלא שהוא בישר יציאה לדרך חדשה, שהסממן הבולט ביותר שלה היה אישורו של תקציב מדינה לראשונה אחרי שנים רבות.

אלא שבשבועות האחרונים משהו השתנה. חרירי התחיל לבקר בטונים שהלכו וגברו את חיזבאללה, ובעיקר את פטרוניתו איראן על התערבותה הבוטה בענייניה הפנימיים של לבנון. לשיא הגיעו הדברים בנאום ההתפטרות שנשא בסעודיה; שעות אחר כך פורסמה תוכנית ההתנקשות בחייו. האצבע המאשימה הופנתה אל חיזבאללה, שהיה אחראי גם לרצח אביו, רפיק אל־חרירי, בפיצוץ מכונית תופת ב־2005 בביירות.

סביר שאת המידע על ההתנקשות הצפויה קיבל חרירי מסעודיה. לסעודים אינטרס עמוק בלבנון לא רק משום ידידותם ארוכת השנים עם חרירי ומשפחתו: הם מעוניינים לחזק (או ליתר דיוק: להציל) את הסונים בלבנון מפני השתלטות איראנית־שיעית. מדובר בחלק מהמאבק בין סעודיה לאיראן שמתנהל בכל האזור, ואשר לבנון הפכה כעת לחוד החנית שלו.

לסעודים נמאס כנראה מכך שבן־טיפוחם חרירי משמש עלה תאנה לפעילות של איראן וחיזבאללה: שבעוד הוא מטפל בבעיות הפנים והכלכלה של לבנון, חיזבאללה חוזר כמנצח מסוריה ומבהיר שפניו לסייע לאיראן להשלים את ההשתלטות על האזור. הם דיברו לראש ולבטן שלו במקביל; לראש - שלא ישחק לידי חיזבאללה, ולבטן - שחייו בסכנה מידי אותו חיזבאללה. מי שניהל את המבצע הסעודי הזה היה יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, שעורך כעת מיני מהפכה בסעודיה, שבמסגרתה הוא פתח בסוף השבוע גם במאבק נגד השחיתות במדינה, שכולל הדחה ומעצר של בכירים. MBS, כפי שהוא מכונה בקיצור, הואשם באחרונה בידי טהרן בקיום קשרים חשאיים עם ישראל, על רקע זהות האינטרסים בין המדינות במאבק עם איראן - שמתקיימת גם בלבנון.

התפטרות חרירי אמנם לא נוגעת לישראל מיידית, אבל תהיה לה השפעה על הזירה הצפונית. לבנון נקלעת שוב למערבולת פוליטית, וחיזבאללה שוב אשם בכך. במקום שיחזור עטור תהילה מהקרבות בסוריה, הוא נתפס כאחראי לאובדן התקווה שהיתה גלומה בשלטון חרירי, ולחזרתה של אי־הוודאות ללבנון.

על פניו, זאת סיטואציה שנוחה לישראל. חיזבאללה שטרוד בענייני פנים יהיה פנוי פחות להרפתקאות צבאיות. חשוב מכך, ההתפטרות מסבכת במידת מה את תוכניות האיראנים להשתלט על המרחב, ושמה גם את סעודיה - ולא רק את ישראל - כמי שפועלת בגלוי כדי לבלום זאת. הכדור כעת נמצא במגרש של חיזבאללה; על ישראל להישמר, כתמיד, שהוא לא ישוגר לכיוונה.