"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טראמפ ואיראן: נחרצות אסטרטגית וזהירות טקטית

,עודכן

בניגוד לאסטרטגיית הבלימה וההרתעה שגיבש הנשיא טראמפ במרחב ביחס לצפון קוריאה, שהאיום הגלום בה נושא בעיקרו אופי כללי, הדוקטרינה שהשיק שלשום ביחס לנדבך האיראני של ציר הרשע מאופיינת במידה רבה יותר של ספציפיות ובהירות לגבי הקווים האדומים, שחצייתם על ידי טהרן תגרור בעקבותיה (וגוררת כבר כעת) ענישה אמריקנית.

מדובר בשילוב מקורי של נחרצות אסטרטגיית לצד זהירות טקטית. הנחישות האסטרטגית מבוססת על מחויבות ללא תנאי להתעמת חזיתית עם איראן בעת הצורך הן בגין הפרותיה המתמשכות של סעיפים מרכזיים בהסכם וינה מ־2015, והן על רקע פעילותה האזורית (גם במישור הטילים הבליסטיים ובמישור החתרנות והתמיכה בתנועות טרור).

בה בשעה, קיים בדוקטרינה גם ממד של זהירות טקטית, המבוסס על ההכרה בכך שעימות זה אינו בהכרח מיידי, כולל ובלתי נמנע. במילים אחרות, הבית הלבן משרטט לפנינו מתווה מדורג, המאפשר עדיין לנשיא רוחאני פתח מילוט לפני רגע האמת אם ישנה את אורחותיו. על רקע זה, אף ש"דוקטרינת טראמפ" קוראת תיגר על אופיו ועל דרך יישומו של הסכם הגרעין עם איראן, וושינגטון ממשיכה עדיין לפעול במסגרתו כדי לנסות לעצב מקצה שיפורים - זאת בתקווה שלהט החרב המתהפכת יפעיל את השפעתו המרסנת על משטר האייתוללות. לפיכך העובדה שטראמפ נמנע מלאשרר את ההסכם, אין פירושה בהכרח שכלה ונחרצה עימו לפרוש ממנו לאלתר.

עם זאת, אף שהנשיא החליט שלא לשבור את כללי המשחק, הדוקטרינה שהציג כוללת כמה אדנים הרתעתיים עוצמתיים. הראשון שבהם, שהוא בבחינת איתות לבאות והצהרת כוונות אמינה, טמון בחבילה הקונקרטית של סנקציות שהממשל הטיל זה עתה על משמרות המהפכה. לאיתות זה יש להוסיף גם את הצעדים הזירתיים שהפנטגון כבר יזם, שנועדו לסכל ככל האפשר את פעילותה החתרנית של איראן במרחב.

האדן המרכזי השני מעוגן בכינונו של מנגנון ענישה מפורט ומובנה. אם וכאשר יאושר בקונגרס, יאפשר מכניזם זה להטיל על איראן באופן אוטומטי מסכת שלמה של עונשים כל אימת שיוכח שחצתה את אחד המפתנים (למשל, בהקשר לפיתוח מערך הטילים הבליסטיים שלה), שיוגדרו מלכתחילה כקו אדום.

בהתאם לדברי טראמפ, היה וגבעת הקפיטול תימנע מלחוקק את "חוק הקווים האדומים" במהלך החודשיים הקרובים, ייחשב הדבר כאילו פג תוקפו של ההסכם, על כל המשמעויות הנלוות לכך. מבחינה זו ניצבת היום איראן מול אתגר אמריקני משולש: צעדים שכבר ננקטו כלפיה כחלק מהדוקטרינה, חקיקה החדשה, וכן האפשרות שהקונגרס לא יאפשר חקיקה זו, דבר שיביא בעקבותיו את ארה"ב לנטוש את הסכם וינה. שעון החול החל אפוא את פעולתו והכדור עבר, באבחה אחת, אל המגרש האיראני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר