משה מזרחי היועץ

מחול השדים סביב מינוי היועץ המשפטי החדש לממשלה מדגים, מצד אחד, עד כמה השקיפות שנתבעת מתהליך כזה היא בריאה וחיונית. מצד שני, השקיפות מעלה אל פני השטח את התמונה העכורה של האינטרסים הפוליטיים שפעם נסתתרו מן העין. כל כך שקוף התהליך הזה עד שכל מי שנמצא מעורב בו, בין כחבר ועדת איתור ובין כמועמד, יוצא ממנו בשן ועין.

צד אחר של העניין קשור לדרך הארוכה שעבר מוסד זה מאז דור הנפילים, שתמיד היו מעל לכל מחלוקת ונתפסו כמינויים אולטימטיביים, גם אם דרך בחירתם היתה רחוקה מלהיות שקופה. האם הולך ופוחת הדור, או שמא דמות היועץ של היום היא תבנית נוף מולדתו בימינו? עצוב.

עקבתי בסקרנות אחר הקרב שהתנהל בין שר המשפטים נאמן ותומכי תוכנית פיצול התפקיד לבין המתנגדים לה. כמי שהיה קרוב לצומת חשוב זה במסגרת תפקידי כראש אגף החקירות, אחסוך את דעתי האישית. עם זאת, אני חייב לומר כי הושלכו לזירה זו כל מיני טיעונים - מצד זה או אחר - נעדרי בסיס רציני. הציבור נותר תוהה על מה מדובר פה. כך, למשל, הטיעון שהפיצול יתרום להגברת האכיפה ולחיזוק המלחמה בפשיעה בזכות הקשב הרב יותר שיהיה לאותו תובע כללי מפוצל; וגם הטיעון כי הפיצול יגרום נזק כביר למאבק זה, מאבק שההוכחות להצלחתו נראו לאחרונה.

ספק בעיני אם יש בטענות ממש. עיקרו של הנטל בתחום זה מוטל על כתפי פרקליט המדינה, שלצורך העניין עיקר תפקידו שווה ערך לאותו תובע כללי שנדרש לנו לפי תוכנית הפיצול. מעט מאוד מזה מגיע ממש לשולחן היועץ. הקרב בנושא היועץ לא ניטש על רקע המאבק בפשיעה החמורה והכללית. ממש לא. עיקר העניין הוא תיקי השחיתות הציבורית והכלכלית של בכירי הממשל ושועי הארץ. אלה החומרים המובאים לפתחו של היועץ, ולעיתים הוא זה המאשר פתיחת חקירה, והוא גם, לא אחת, הגורם הסופי המכריע לטוב ולרע. זה עיקר העשייה שלכאורה "גוזל" את זמנו היקר מטובתם של נושאים אחרים.

ואם הזכרנו זמן פנוי, הטיעון שלפיו הפיצול נחוץ כדי לשחרר את היועץ מעודף מטלותיו מזכיר לי כי בהיותי בתפקיד ראש אגף החקירות הוקמו יחידות שסירבו להכפיף אלי, כפי שראוי.

אבל את היחידות הכפיפו למפכ"ל/סמפכ"ל ללא שום היגיון. ההסבר הפורמלי היה שלראש אח"ק לא יהיו זמן ויכולת לשלוט על עוד יחידה ארצית. היום, כשכל היחידות הארציות נמצאות תחת אותו ניצב, אפשר לסכם את הטיעון שהפנו כלפי ב: It is not business - It is personal.

ובחזרה לסוגיית היועץ.

מכל המועמדים העומדים על הפרק מסקרנת במיוחד מועמדותו של עו"ד יהודה וינשטיין. אם ייבחר, מעניין יהיה לראות כיצד מי שהגן, כעורך דין, על חשודים יצטרך לרדוף אחריהם ולתבוע מהם אחריות שבמסגרת מקצועו הנוכחי הוא עשה הכל כדי להסירה או למזערה.

יש לשבח את האיש - אשר לא שמעתי אותו משמיע לאורך השנים תפיסת עולם חד-ערכית וחד-ממדית - על שהוא מטיל עצמו לתפקיד כפוי הטובה הזה. וייתכן שדווקא איש כזה יביא עימו את האיזון הראוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו