"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חילוני שומר מצוות

,עודכן

על פי סקר שערך השבוע מכון TGI בקרב צעירים, בהזמנת חברת הפרסום "לעומק התודעה", עולה כי 71.5 אחוזים מבני הנוער במדינת ישראל יצומו ביום כיפור הקרוב.

אדם מן השורה מתייחס לסקר כזה לפי ראות עיניו והוא מוצא את הדגש בנתונים בהתאם לדעתו.

71.5 אחוזים מבני הנוער מאמינים באלוהים או מצד שני כמעט שליש מבני הנוער היהודים לא מפחדים מאלוהים. אבל הסקר הזה אומר משהו משמעותי.

אני לא משלה את עצמי - גל אמונה חדר אל ילדי ישראל כמו פופ אפ במשחק מחשב.

הגל חדר קודם דרך שריר היד האחורי של מדונה, ולאחר מכן דרך שירים, משם אל הפוסטר התלוי של הזמרת, ובסוף הוא מגיע גם אל קדושת הצום ביום הכיפורים.

זו אולי אופנה להאמין באלוהים בימינו, וכמו כל אופנה של גיל ההתבגרות היא מתפשטת.

אבל עצם זה שאמונה היא מהלך אופנתי לא צריך להפחית מהערך של העניין ומחשיבותו.

צריך, ורצוי, שהמהלך הזה יקרה. ולא, אני לא אדם דתי שרוצה לספח אנשים לדת בנוסח "העיקר שיבואו. מדונה? שיהיה".

לא, אני חילוני למהדרין. אבל כזה שמודע לחיבור שלו אל היהדות.

בניגוד לקמפיין המדובר של הסוכנות היהודית, הקמפיין למניעת התבוללות, קמפיין שעלה וירד לפני שבועיים ממסכי הטלוויזיה לאחר שחולל מהומה משום שבעיני רבים המחזיקים בעמדות נאורות עורר גזענות כלפי לא יהודים (אף על פי שכוונת המסר שמאחורי הקמפיין היתה כוונה טובה) - יום הכיפורים הוא החג הכמעט אחרון שבו בני העם היהודי, חילונים כדתיים, מרגישים ומדגישים בפשטות שהעם היהודי צריך להיות עם יהודי.

ועדיין ישנם המקטרגים ששואלים מדוע צריך יום אחד ספציפי בשביל לכפר על חטאים יומיומיים; אבל אם לא היה יום כיפור - האם היינו בכלל טורחים לנסות לכפר על משהו?

לא כל כך. וזה לא שאני צדיק כך כך גדול.

אבל עדיין, המסגרת המיוחדת של יום הכיפורים, שמספק יום של שקט מוחלט, בהחלט יכולה להוביל את האדם לחישובים עמוקים משלו, ללא הפרעות סרק. ואני לא מדבר בכלל על המשמעות ההלכתית.

אני רוצה לומר שכן, זה בסדר לצום וזה בסדר להאמין, גם אם אתה חילוני. לא כל מי שמנשק מזוזות לוקה בהפרעה טורדנית כפייתית.

העם היהודי צריך להישאר יהודי. אין לי תשובות לגבי דברים גדולים כמו התאהבות בבחור/ה גוי/ה. ואני גם יכול לבקר יהודי שהולך לטבול במקווה ומה שהוא מרגיש זה קור של מים בחורף ולא הארה רוחנית כמו שהוא משכנע את עצמו. אבל מצד שני אני יודע שיש מנהגים שצריך לשמר. לא משנה מה דעתנו על כל פרט במשמעות שלהם.

כך, בין היתר, למשל, חשוב לשמר את העם היהודי. ואת הסליחה. ואת בקשת הסליחה. ואת המחילה. ואת יום הכיפורים.

אגב יום הכיפורים, החילונים שאומרים "יום כיפור" משולים לכאורה לאלו שאומרים "מכנס קצר". וצריך, כידוע, לומר יום הכיפורים.

אבל אלה שמתקנים את זה שמולם ואומרים לו שהוא טועה וצריך להגיד "מכנסיים קצרים" בעצמם טועים במקרה של "יום כיפור".

כי דווקא בשבילנו, החילונים, אפשר לקבוע ש"יום כיפור" פירושו יום כיפור אישי ו"יום הכיפורים" הוא יום הכפרה לכולם.

ובכל הנוגע למובן הדתי, כלומר לשאלה הגדולה אם אלוהים בכלל קיים או לא, הנה לפניכם תשובה לחג: אם הכל התחיל במפץ הגדול, איך מפץ גדול יכול להמציא את האהבה?

Mastik_a@hotmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר