"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דמו של מי מותר כאן?

,עודכן

לגמרי שלא במקרה נתבקשנו ידידי רן ברץ ואני - בנפרד ולתכניות שונות - להשתתף בדיון בנושא "האם דמם של עיתונאי ישראל מותר?". שלא במקרה - ומבלי לדעת האחד על השני - סירבנו להשתתף במחזה האבסורד. הבדיחה הזאת היא על חשבון כולנו.

אומר מראש: על איומים יש להתלונן במשטרה, לא להזיל דמעות תנין באולפני החדשות. אך כמו בשלל נושאים שעל סדר יומנו, גם פה לא האִיום הוא הסיפור, אלא השימוש בו כדי להכרית באִבו את הדיון הנחוץ על תפקידה של התקשורת בחיינו. גם במקרה הזה הועלה מייד בנימין נתניהו על ראש שמחתם של הבכיינים, שתלו בו את קולר האשמה, שהרי הוא הוקיע אותם בפומבי במפגן התמיכה בו בשבוע שעבר.

הנה השיטה: הם יפרקו אותך, את משפחתך, את חוג מקורביך ורעיונותיך - לא פעם ישתמשו בכזבים ובחצאי אמתות - למעשה יתירו את דמך, אבל לך אסור להשיב מלחמה שערה. אם תעשה זאת - נאשים אותך בהתרת דמם של עיתונאי ישראל. אמרנו, מחזה אבסורד. כמעט בכל שיח ביקורתי כלפי השמאל או הכאילו ליברלים, חזקה שיטיחו בכם "הסתה", שהיא אחותה של ה"גזענות", בת דודו של ה"פשיזם" וגרוע ממנו.

אל תגזים, יאמרו המאוימים, איננו מתנגדים לביקורת; רק לא חריפה ולא אישית מדי. לכך לימדו חכמינו "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים". האם ראינו בשנה האחרונה דיון ענייני בפרשיות רה"מ? הכל מכוון לעניין האישי - שהרי ביחס לאידיאולוגיה, השמאל מתקשה לשכנע אותנו בגאונות פתרונותיו המדיניים; עדיין כולנו מלקקים את פצעינו מהניסיונות שחווינו בעשורים האחרונים. ביחס לכלכלה - אם טוב לנו מבחינה כלכלית וישראל נמצאת ברשימת הכלכלות החזקות, זה כי השתחררנו מעט מכבלי השיטה הסוציאליסטית הרעה. מה נותר למכור לציבור? העניין האישי.

כל שנה ושיגעונותיה - אם הניסיון להשתמש בכרטיס החברתי כדי לשכנע שרע פה, ולכן יש להפיל ממשלה נבחרת; אם הניסיון לספר לנו באמצעות בכירים בביטחון ובפוליטיקה ש"נתניהו מסוכן לישראל" ועוד. השנה הגיע תור ה"שחיתות". כך מטמטמים את שכלנו ולבנו, אולי משהו יתפוס.

ראוי לחזור על דבריו של מי שביקש להיות מזכ"ל מפלגת העבודה, אייבי בנימין. בשיחת חברים על כישלונו "להחיות את המחאה החברתית בכיכר רבין", הוא התוודה: "רוצים להפיל את ביבי? יהיה קשה להפיל אותו בבחירות. אין לנו רוסים, אין לנו נושאי דגל, אין לנו את המזרחיים, אין לנו את הפריפריה. אנחנו בצרות. אנחנו דמוגרפית בבעיה. רוצים להפיל אותו? בוא נפיל אותו דרך השחיתות. אני מבקש מכם, מתחנן בפניכם, תהיו חיילים בכבוד הזה להפיל את שלטון נתניהו הארור". עושה רושם שה"חיילים" פועלים בצייתנות.

אז אחרי שטיפת מוח יומיומית - כמה מושחת רה"מ ומושחתים בוחריו ותומכיו ומושחתת הדמוקרטיה ומושחת היועמ"ש, החלה מתקפת נגד. מייד קמה יללה מצד אלה שהתרגלו להשמיץ ללא עובדות ולהרשיע בלא דין. היללה היא חלק מהתכנית ה"צבאית" להשתיק קולות החורגים משורת המקהלה. המתקפה נגדם מהוססת עדיין ולא פועלת במלוא עוזה כפי שראוי לעשות כשנלחמים על עצמאות התודעה. צפו ליללות נוספות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דרור אידר

בעל טור במגזין

כדאילהכיר