1. זה אולי היה משחק דרמטי ומרגש, אבל אם נתעלם רגע מהפטריוטיות, ביכולת שהציגה מכבי חיפה אתמול, לא יהיה לה מה למכור בשלב הבא. אולי ההגרלה שוב תאיר לירוקים פנים ובמקום לקבל את אולימפיאקוס היא תזכה בלבסקי סופיה הבינונית, אבל עם הגנה שסופגת שלישייה מבוראטים ושוער שדואג לסדר ליריבה שער לא מחויב בכל משחק חשוב, גם אפועל ניקוסיה, עלולה להיות יריבה מסוכנת. למכבי חיפה יש זמן לארגן את נקודת התורפה המרכזית שלה: ההגנה. אלישע לוי חייב לגרום לטישיירה ולקינן להיות קצת יותר מתואמים, ולצוות הרפואי מומלץ לקרוא למרק רוסנובסקי, כדי שיכשף את דוידוביץ'. כי אחרי שניסו כבר הכל, כנראה רק ההיפנוזה המפורסמת שהד"ר היה מעניק לבוני גינזבורג, יכולה לגרום לו לא לעשות במכנסיים ברגע האמת. 2. הנקודה החיובית היא ניהול המשחק של אלישע לוי, שאחרי הלם הפתיחה עשה הכל נכון. מה שניצח לו את המשחק היה החילוף של אייל גולסה, שאם ילמד לשמור על יציבות, יוכל לחסוך את הסאגה המביכה עם החילופים של רפאלוב, שפשוט יישאר על הספסל. רק חבל שחיפה היתה צריכה לספוג שלוש סטירות בשביל שהמאמן שלה יבין שאין ברירה אלא לתקוף. 3. ומילה אחרונה על יעקב שחר. עם כל הכבוד להשקעה שלך, הפוזות ביציע וצעקות ה"גולם" אחרי הפיגור לא מוסיפות כבוד לא לך ולא למועדון. אתה יודע שהמצלמות מחפשות אותך ברגעים הללו, ולכן למרות כל האמוציות עדיף לשמור על מעט איפוק.