"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרע אמיתי וקשה

,עודכן

עדיין לא ברור אם מה שמתחולל כרגע באיראן בעקבות מערכת הבחירות הסוערת שבה "זכה" הנשיא המכהן אחמדינג'אד לניצחון גורף על פני יריבו מוסאווי יוביל למלחמת אחים, או יערער את יציבות המשטר האיסלאמי במדינה.

אולם אין ספק שאנו עדים לתחילתו של קרע קשה ברפובליקה השיעית שמקורו במאבק פוליטי, אידיאולוגי ואישי בין המחנה השמרני הנוקשה של אחמדינג'אד - הנתמך על ידי המנהיגות הרוחנית שבראשה המנהיג העליון חמינאי והמנגנונים החמושים באיראן - לבין המחנה הרפורמיסטי שהוא אינו אופוזיציה המעוניינת להפיל משטר שולט. מדובר כאן בשני מחנות ברורים שבאים מאותו הרקע - ילדי המהפכה שכולם היו בניו של האייתוללה חומייני.

זאת הסיבה שאין להתעלם מדברים שאמר אתמול מוסאווי לאחר שחמינאי בירך את אחמדינג'אד עוד בטרם נמסרו תוצאות הבחירות הרשמיות ונוכח פעילות מנגנוני הביטחון האיראניים נגדו ונגד פעיליו המרכזיים. מוסאווי טען כי איראן עלולה להידרדר לשלטון של רודנות. ואכן, יש כאן פוטנציאל לאלימות בהיקף שלא נראה מזה שנים באיראן.

יחד עם זאת, החברה הפרסית ידועה בעריכת פשרות וסולחות בענייניה הפנימיים. בניגוד לחומייני, שלא התערב במאבק בין מחנות השמרנים והרפורמיסטים - נוקט חמינאי קו ברור בהעדפת הגוש השמרני. עד כדי כך שהרפורמיסטים אף החרימו את הבחירות ב-2001 וב-2005 כמחאה על נטרולו של הנשיא הרפורמיסט חאתמי. מוסאווי, שבדומה לחאתמי הגיע עם בשורה חדשה ושטף את איראן ואת העולם בתקווה לשינוי ברפובליקה האיסלאמית, התקשה להתמודד עם המכונה השמרנית המשומנת.

לנוכח תוצאות הבחירות והעובדה שאחמדינג'אד נבחר לקדנציה נוספת, לממשל בוושינגטון יהיה כעת קשה יותר לנהל את הדיאלוג בנושא הגרעין מול טהרן, שתעדיף לעסוק בקרע ובבעיות הפנימיות שנוצרו במדינה בעקבות הבחירות. מי שיכול להרוויח מכך ובגדול הוא רה"מ בנימין נתניהו, שצריך לנצל את המצב באיראן ולהראות לעולם כולו שאם המערב קיווה לדיאלוג כלשהו עם איראן, תוצאות הבחירות הוכיחו שאין פרטנר לדיאלוג כזה.

פרופ' מנשרי הוא ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' דוד מנשרי

הכותב הוא מייסד מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב

כדאילהכיר