מהפכת המזונות של העליון: עיקרון חשוב בדרך

פעמיים שכר דירה, פעמיים בגדים לילדים, פעמיים אוכל, פעמיים צעצועים. זו לא טעות דפוס, אלה החיים, שלי ושל עשרות אלפי אבות גרושים, במקרים שבהם הילדים נמצאים אצלנו כמחצית מהזמן (או קרוב לכך) - ולמרות זאת אנחנו משלמים פעמיים, עבור ההוצאות בביתנו וגם עבור ההוצאות בבית אמם. בחיוב המזונות אין יחסיות להכנסת ההורים, למצבם הכלכלי, לזמני השהות של הילדים או כל פרמטר סביר, כמקובל בכל מדינות העולם המערבי.

ועדת שיפמן הגישה המלצות לפני 5 שנים לנוסחת מזונות שתשקלל את כל הפרמטרים ליצירת שוויון כלכלי בין ההורים. המלצותיה נעצרו עקב הפעלת לחץ פוליטי ומסיבי של ארגוני נשים. ביהמ"ש העליון לא המתין לחקיקה, ופסק אתמול על פי הצדק וההיגיון הבריא. ואולם, עדיין ארוכה הדרך ליצירת שוויון לאבות גרושים. הפסיקה היא אמנם למקרה ספציפי, אך כולי תקווה שהמחוקק ישלים את המשימה.

תגובות ארגוני הנשים צפויות. אמירות כגון: "קודם צריך לטפל בנשים מסורבות גט", או "יש גברים שלא משקיעים בילדים" ולכן המזונות הם סוג של "פיצוי" - הן אמירות אבסורדיות. לא מתקנים עוול בעוול אחר, בפרט כשחלק מהטענות אינן רלוונטיות ל־99% מהאבות הגרושים.

לפי נתונים שפירסמה באחרונה הנהלת בתי הדין הרבניים, יש יותר גברים מסורבי גט מנשים. כמו כן, ישנה תופעה, שבשנים האחרונות גברה המודעות אליה, של תלונות שווא וצווי הרחקה כצעד טקטי נגד גברים בתהליכי גירושין. אם יש קלקול, לכל אחד מהצדדים, צריך לתקן אותו.

יש עוד דרך ארוכה לשוויון בין הורים גרושים. אך אתמול נקבע עיקרון חשוב ובסיסי בדרך הנכונה. ההחלטה אתמול, ויישום המלצות הוועדות לתיקונים בדיני המשפחה, יאפשרו להורים שיתגרשו להשקיע את המשאבים שלהם בגידול הילדים ופחות בהליכים משפטיים, יפחיתו את הקונפליקט ויעניקו לילדים שני הורים נפרדים אך מאושרים.

הכותב הוא אב גרוש ל־3 ילדים, השוהים עמו באחריות משותפת