לגנות בכל תוקף, כי זו אינה דרכנו

שני שוטרים בני העדה הדרוזית נהרגו על ידי שלושה מחבלים, אזרחים ערבים־ישראלים, במקום השלישי בקודשו לאסלאם - הר הבית. שלושת הרוצחים, תושבי אום אל־פחם בשנות העשרים לחייהם, ללא עבר פלילי או ביטחוני, מבצעים פיגוע בשם הדת ומתעלמים מהאיסור הברור שבפסוקי הקוראן לרצוח חפים מפשע, ועוד במקום קדוש.

לאחר מלחמת ששת הימים עבר הר הבית לשליטה צבאית ישראלית, ולאחר מכן הופקד הניהול בידי הווקף הירדני. מאז אירעו כמה מקרים בהר הבית, כגון הצתת במת הדרשן ב־1969 בידי תייר אוסטרלי, המזימה של המחתרת היהודית בשנות ה־80 לפוצץ את כיפת הסלע, חייל שפתח באש ורצח איש ווקף ופצע שוטרים ישראלים ב־1982, מהומות ב־1990 שבהן נהרגו פלשתינים מירי שוטרים ישראלים, מהומות 1996 על רקע פתיחת מנהרת הכותל וגולת הכותרת - אינתיפאדת אל־אקצא, שפרצה לאחר ביקורו של אריאל שרון בהר הבית בשנת 2000. לא בכדי מתייחסת הממשלה אל המקום כאל "חבית חומר נפץ" מבחינה פוליטית, מאחר שדי בשמועות או בחלקי מידע לגבי הר הבית כדי להצית תבערה גדולה באזור.

הר הבית הוא כלי תעמולה חזק וחד מאוד עבור הרבה ארגונים שמשתמשים בו לצורכי הסתה - שיטה ידועה ושימושית שאף חאג' אמין אל־חוסייני השתמש בה בשנות ה־30 של המאה שעברה כשאמר לעולם הערבי שמסגד אל־אקצא בסכנה, כדי להסיט את תשומת ליבם לעניין הסכסוך בארץ ישראל. אנו רואים היום אותה שיטה מנוצלת על ידי כל מיני תנועות וארגונים קיצוניים, שכל הזמן מנגנים ומזמרים על כך שהר הביתאו מסגד אל־אקצא בסכנה ויש "לשחררם". זה הופך את מסגד אל־אקצא לכלי יעיל מאוד לגיוס כספים ותרומות לטובת ה"מאבק" של הארגונים הללו, אך בהרבה מקרים הכספים האלה והתרומות לא הולכים לטובת המסגד, ואין יודעים לאן הם באמת מגיעים בסוף.

בגלל הרגישות הגדולה מאוד של מסגד אל־אקצא לא שמענו גינוי חד וברור נגד הפיגוע מכלל החברה. יש את אלה שגינו את המאבק האלים, יש את אלה שהטיחו האשמות בממשלת ישראל כי היא הביאה למצב הזה, יש גם מיעוט שתמך במעשה הנפשע הזה, ויש גם את אלה שגינו ותקפו את הפיגוע בכל תוקף. אבל הקרע בחברה הערבית הישראלית רק גדל.

עלינו, כאזרחים ערבים־ישראלים, לגנות בכל תוקף פיגועים ופעולות טרור בלי לפקפק או למצמץ, בקול חזק וברור, וכמו כן להילחם בהסתה ובקריאה לאלימות בתוך החברה שלנו. החשוב ביותר הוא להפריד בין פוליטיקה ודת, ולהרחיק את אנשי הדת מהפוליטיקה. טרור ורצח חפים מפשע אינם דרכו של האסלאם. מסיתים ורוצחים אינם מייצגים את האסלאם.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי לצה"ל ולמשרד החוץ בתחום העולם הערבימוחמד כעביה