"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בונוס ה"נטו": לא לשכוח את מסגרת התקציב

,עודכן

נתוני הגירעון שנרשמו בחודש יוני צריכים להדאיג, לפחות בכל הנוגע למדיניות ה"מתנות" של שר האוצר כחלון. בתחילת השבוע פרסם משרד האוצר כי הגירעון בחודש זה הסתכם ב־5.8 מיליארד שקלים - גדול ב־41% ביחס לגירעון שעליו דיווח האוצר בחודש המקביל אשתקד.

נכון שיוני מתאפיין, כפי שהסבירו במשרד, בגירעון גבוה מהרגיל. אבל עדיין, כשבוחנים את הנתון ביחס לשנה שעברה, וביתר שאת את קצב צמיחתו במחצית הראשונה של 2017 למול מקבילתה, מגלים שצריך לשים את האצבע על הדופק, שכן נפתח פער מדאיג.

במחצית הראשונה של 2017 נרשם גירעון של 9 מיליארד שקלים, גדול כמעט פי שלושה מהתקופה המקבילה (3.1 מיליארד שקלים). נוסף על כך, בחינה מעמיקה של הדו"ח מלמדת ששיעור ההוצאות של הממשלה כאחוז מהתוצר נמצא בשיא של תקופה, 28.1% מהתוצר - הרמה הגבוהה לפחות מאז 2012. ההכנסות כאחוז מהתוצר מדשדשות ואף ירדו בחודשים האחרונים.

חלק מהירידה החדה בהכנסות ממסים מגיע ממיסוי המקרקעין, שם יש התקררות בענף שנובעת בין היתר מסבסוד הקרקעות ב"מחיר למשתכן". אבל גם בגביית המע"מ נרשמה ירידה חדה, בין היתר עקב הקיטון החד ברכישת מכוניות. גם מסי קנייה על יבוא נפלו ביוני ב־19%, בין היתר בגלל "נטו משפחה", שקיצצה במס על מכשירי הסלולר.

בתחילת 2017, כשנמשכו הנתונים החיוביים בנוגע להכנסות המדינה, הקפיד השר כחלון להדגיש כי יבחן את ביצועי הרבעון הראשון לפני שישקול עוד הקלות. הבעיה היא שהרבעון הראשון היה סביר, אבל אחריו, כלומר מאז אפריל, החל להיפתח פער. כאמור, בחודשים האחרונים אנחנו עדים לקיטון חדש של עשרות אחוזים ביבוא כלי רכב, וכבר החלו ניצנים של פיטורים, כמו אלה שנודע עליהם במפעל בקריית גת. יש סממנים ראשונים מדאיגים, אבל הממשלה והסקטור הציבורי ממשיכים להתנפח. אלו הן נורות אזהרה לנתוני צמיחה גרועים בהמשך.

ובמילים אחרות, לאוכלוסיות לא מעטות "נעים" להתפנק עם הגדלת הנטו בתוכנית של השר כחלון. סבסוד הקרקעות בתוכנית "מחיר למשתכן", סבסוד הצהרונים והפחתת המכסים על יבוא מכשירי הסלולר מקלים על הציבור. אבל אם האוצר יאבד את הקשר לשמירה על מסגרות התקציב וייתן לגירעון לתפוח ולצאת משליטה, הרי מדובר בלקיחת הלוואות על חשבון הילדים. הסבסוד הרחב מגיע לבסוף לתשלום על ידי הציבור.

לכן התמיכה הציבורית בתוכניות כמו "נטו משפחה", שהציג ומיישם השר כחלון, צריכה לבוא באופן הדוק עם השמירה על מסגרות התקציב. חובה לראות בנתוני יוני התרעה חשובה להמשך. ויש לעקוב באדיקות אחרי נתוני הגירעון החודשיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר