כלכלה

מה אתה עושה עכשיו-

- אין לי עבודה כרגע. אני כותב מעין טור שבועי על איך זה להיות מובטל.

- נו, אז יש לך עבודה.

- לא באמת. זה כמו לכתוב על כתיבה.

- אה.

- אה.

(פאוזה)

- את באה לפה הרבה?

- אני בדיוק הולכת.

ואני ממשיך להפריע להם. אני ממשיך להפריע להם על שולחנות הביליארד שלהם. על הלבד הירוק שלהם. השיקלי, הדולרי, השטרלינגי. הם משחקים סנוקר עם האונות של המוח שלי. זה הולך לימין, ההוא הולך לשמאל, אבל אני מסרב להיכנס לחורים שלהם, לנוח ברשת שנמצאת בתחתית החור. לנוח עם שאר הכדורים הצבעוניים שהם ניקו משולחן הביליארד המחשבתי שלהם. כי הם לא רוצים לנצח בשביל הניצחון, הם לא רוצים לנצח בשביל ההנאה שבניצחון, לעזאזל - הם אפילו לא רוצים לשחק בגלל הדרך. הם רוצים לנקות מהר את השולחן מכדורים כי מחכה להם טרמפ בחוץ.

הם כבר מכים בי על עיוור, בכוח - כזה של חוסר סבלנות המנסה לחפות על הדם שמשתלט על העורקים. אני כדור סנוקר טורדני, והם אוחזים מזוודה מנייריסטית של מקל ביליארד מקופל שהביאו מהבית. הם רוצים כבר לגמור הכל בשביל הטרמפ שיבוא לאסוף את עצמם אל עצמם, שוב. אני לא רוצה לחשוב איך הם אוכלים פלאפל.

- אהלן.

- אהלן.

- מישהו יושב כאן?

- אתה. תגיד, אתה זה שכותב על איך זה להיות מובטל-

- כן.

- זה קצת כמו כתיבה על כתיבה, לא?

- כן.

- אולי נלך אלי הביתה?

- אני מעדיף סקס טלפוני.

- זה קצת כמו להתאהב בהתאהבות, לא?

- כן.

מישהו שהיה פעם משהו הלך מולי ברחוב. הוא לבש מעיל וזה יצא לו מהכיסים. הכל יצא לו מהכיסים. המחשבות שלו היו כמו נייר שעבר כביסה, שנשכח בתוך כיס. מכווצות, מפוררות, עם אותיות נמרחות. אותיות שעכשיו יצאו משורות הדף גם אם לא רצה בכך, גם אם הקפיד לכתוב בין השורות. הוא חלף מולי, וזה נפל לו מהכיסים. התפזר כמו קונפטי של א-ב-ל מחשבתי. הוא חלף מולי ביום שהחליט להרפות. לשחרר את כל מה שהיה לו באפסנאות העצמית. לוותר. זה יצא לו מהכיסים. אחר כך אנשים דרכו על זה.

הוא המשיך ללכת איתי בראש כמה ימים אחרי זה. לא נתתי לו להתאייד, אפילו חשבתי עליו בכוח בשביל שדברים לא ייגמרו בחיים, בשביל שיהיה ל-מ-ה. אף אחד לא מכיר אותו חוץ ממני.

הוא לא היה מישהו שקשור לטלוויזיה, הוא לא היה מפורסם. הוא היה מישהו שהיה פעם מישהו. שהיה יכול להיות משהו. הוא נתקע לי בראש כמה ימים ולא יצא. חשבתי לחזור אחרי כמה ימים לאסוף את קונפטי הא-ב-ל שפזור על הרצפה, לחבר את זה. מדי פעם אני חושב על זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו