בריטניה: קריאת השכמה ליהודים

מצמרר לגלות שבבריטניה אדם שמשבח באופן פומבי את חמאס וחיזבאללה כ"ידידיו", אדם שהשתתף בטקס בתוניס להנצחתו של רוצח הספורטאים האולימפיים הישראלים, שהועסק על ידי הטלוויזיה האיראנית שבשליטת המדינה כמגיש תוכניות, ואשר התיר חדירה של אנטישמיות מופגנת למפלגתו - היה קרוב עד כדי כך להיבחר לראשות הממשלה.

גלי האנטישמיות שמורגשים לאחרונה, הנובעים משילוב של אנטישמים שמאלנים, ליברלים, מוסלמים ואנטישמים מסורתיים, נוסף על אדישותו של חלק משמעותי מציבור הבוחרים שהצביע עבור מנהיג אנטישמי גלוי, מוכרחים להדליק נורה אדומה ברורה אצל יהודי בריטניה.

כאשר ג'רמי קורבין נבחר כמנהיג הלייבור לאחר תבוסתו של אד מיליבנד, הקהילה נחרדה, משום שנוסף על התקשרויות העבר שלו עם טרוריסטים ושנאתו לישראל, בהנהגתו הרגישו אנטישמים חופשיים לפתוח במתקפות אנטישמיות פומביות. תומכיו של קורבין לא הוטרדו מכך שהוא הוביל עצרות עם אנטישמים אכזריים, כולל מכחישי שואה וטרוריסטים, נוסף על קריאות לחרם על המדינה היהודית. בהפגנה אנטי־ישראלית שבה נאם קורבין, חלק מהמשתתפים התחפשו למחבלים ואחרים קראו "גז, גז, תל אביב". אבוי, מצביעי לייבור רבים תמכו באהבתו של קורבין לחמאס, לחיזבאללה ול־IRA.

מטלטלת אף יותר היא העובדה שבמהלך קמפיין הבחירות שלו קורבין קידם פיוס עם הטרוריסטים האסלאמיסטים, כאשר טען שהתפרצויות הטרור וההפצצות בבריטניה הן תוצאה של מדיניות חוץ בריטית אגרסיבית, המסיתה את המוסלמים.

לזכותו, נשיא ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה, ג'ונתן ארקוש, התעמת באומץ עם קורבין והאנטישמים - בניגוד לקודמיו "העבריים המפוחדים". הוא תיאר את תוצאות הבחירות כ"הפסד לקהילה ולישראל". כמו כן, הוא הפיל עליו את זעמם של יהודים אחרים שנואשים שלא לטלטל את הסירה, כאשר קרא תיגר על הפרופיל הנמוך של הקהילה המוסלמית הבריטית לאחר המתקפה בלונדון וקרא לה "לעמוד ולהשמיע קול".

העובדה שיהודים, המהווים רק חצי אחוז מהאוכלוסייה (ושהצבעתם בארבעה אזורי בחירה חשובים כנראה הצילה את מיי מתבוסה מוחלטת), הצביעו נגד קורבין - היא אינדיקציה לאדישות של חלק גדול מציבור הבוחרים לאנטישמיות.

יהודים בריטים טוענים זה זמן רב כי ההטיה האנטישמית שמולה הם ניצבו היתה שפירה, ושאנגליה שונה מאירופה. אך אילו קורבין היה נבחר, היה זה גרוע הרבה יותר בעבור הקהילה היהודית מאשר אם לה פן היתה נבחרת לעמוד בראש המדינה בצרפת.

• • •

הגיע הזמן לדבר באופן ברור ולהביט למציאות בעיניים. יהודים בממלכה המאוחדת נחשבים למנודים על ידי חלק משמעותי מן האומה. הרטוריקה האנטי־ישראלית הגיעה לרמות חסרות תקדים, הן בהפגנות ברחובות והן באוניברסיטאות, שם סטודנטים יהודים רבים מבקשים להסוות את זהותם היהודית, ובמקרים מסוימים אף מפגינים עוינות כלפי ישראל על מנת לזכות בחיבה.

בבתי ספר, בבתי כנסת ובמרכזים קהילתיים אחרים נדרשים מאבטחים חמושים, מגמה אשר תלך ותתעצם.

כל היהודים המסורים צריכים לשאול את עצמם אם באווירה זו של עוינות מחריפה עליהם לשקול לבוא לישראל או, לכל הפחות, לעודד את ילדיהם לעשות כן כדי שיוכלו לחיות בסביבה שבה יוכלו להתגאות במורשת היהודית שלהם. הרוב צפוי להישאר, אך יש לקוות שחלק מן המסורים ביותר ישקלו לעשות עלייה.

זו חייבת להיות קריאת השכמה. ליהודים יש מדינה יהודית שתאמץ אותם ותספק להם ביטחון. חיים בישראל יאפשרו להם ליהנות מהפירות של התחייה הלאומית היהודית ולהקים בית שבו ילדיהם יוכלו לגדול גאים במורשתם.