המסמר האחרון בארון האמונות של וול-סטריט

אם עוד היו אמונות כלכליות מועטות שלא התנפצו מתחילת המשבר הנוכחי, אתמול הגיע גם תורן להתנדף. קחו, למשל, את התואר "גאון פיננסי". האם קיים דבר כזה? כנראה לא, ולא היינו צריכים את המקרה הנוכחי כדי להבין זאת. נפילת ליהמן ברדרס ו-AIG כבר המחישה את העניין. או שמדובר במזל או בשקר, או בקצת משניהם, כפי שהתברר במקרה של ברנרד מאדוף, שעבד שנים ארוכות על "מיטב המוחות" הכלכליים.

"בטוח כמו בנק שוויצרי"? תחשבו שוב. עד עתה הודו שני בנקים ממדינת השוקולד כי השקיעו אצל מאדוף, וההערכה היא כי בקרוב נשמע על חשיפות נוספות. בינתיים מדובר בחצי מיליארד דולר, אך ההיקף עלול לגדול למיליארדי דולרים.

פתגם עממי טוען ש"אי אפשר לעבוד כל הזמן על כולם". כנראה אפשר, ואף בהצלחה מרובה. מיטב המשקיעים הרציניים והסולידיים, בהם גם חברות הביטוח הישראליות, הזרימו כספים למאדוף, שנתן תשואה יציבה של 12% ולא משנה מה מתרחש מסביב בשווקים. הישג כזה לבדו היה צריך להדליק נורה אדומה אצל כולם, משום שחייבת להיות תנודתיות כלשהי בתשואות השנתיות, גם אם מצליחים להכות את השווקים לאורך זמן. אבל למאדוף כבר היה מעמד של כוכב ואף אחד לא טרח לבדוק אותו. בדיוק כמו שלא בדקו את ה"גאונים" בליהמן ברדרס, בפרדי מאק או בסיטי.

עוד אמת אחת שרווחה גם בוול-סטריט, אך גם במחוזותינו, היא שיש מוצרים פיננסיים מורכבים שבני התמותה הרגילים לא מסוגלים להבין. רק הגאונים בגורדי השחקים הניו-יורקיים, יודעים בדיוק איך זה עובד. הונאת מאדוף מראה למי שלא השתכנע, שמה שלא נשמע הגיוני לאדם הסביר כנראה פשוט לא עובד. מה שנקרא "טוב מכדי להיות אמיתי".

למען האמת, אמיתה אחת של וול-סטריט שהוטבעה על ידי וורן באפט עדיין בתוקף. האורקל מאומהה, כנראה אחד הבודדים שתוארו עדיין לא נלקח ממנו, נוהג לומר כי בגאות כולם שוחים ונהנים, אבל בשפל רואים מי בא לחגיגה ללא בגד ים.