לא מפלגת קצה

הבוקר, אני מציע לכל אחד מכ-100 אלף חברי הליכוד בעלי זכות הבחירה הבאים לעצב את רשימת התנועה לכנסת ה-18, הצעה אחת: הצבע כאילו אתה בלבד זה שקובע את 12 הנציגים של הליכוד.

הרשימה שתגובש תהיה פני הליכוד בעיני הבוחר בפברואר. אם תיבחר רשימה טובה שיש לציבור אמון בה, אני מאמין שנחזור לליכוד כפי שאני זוכר אותו בתחילת שנות ה-80 - עם 48 מנדטים, פי ארבעה מכוחה של התנועה כעת. כדי לנהל מדינה לפי דרך הליכוד צריך ליכוד חזק, ולא כזה שקיים בחסדי הסכמים קואליציוניים. אני מאמין שכעת אפשר להחזיר את הליכוד לימיו הגדולים.

הציבור הישראלי התפכח מהשאיפה ומההנחה שאפשר לפתור את הבעיות בזבנג וגמרנו - לא במישור המדיני, לא במישור הצבאי ולא במישור הכלכלי. אנשים מבינים כי הבעיות העומדות לפנינו מחייבות הנהגה רצינית, אחראית, מנוסה ונבונה. כזאת שתיגש לאחר הבחירות לאתגרים ותתמודד איתם כראוי, במיוחד לאור שלטון הכישלון של קדימה בשנים האחרונות. זהו שלטון שנכשל במלחמת לבנון, שנעדר תשובה לטרור מרצועת עזה ושקפא בהתמודדות מול הסכנה האיראנית.

הליכוד יוכל לחזור ולהיות מפלגה גדולה רק אם יהיה מפלגה מרכזית, לא מפלגת קצה. אני זוכר את הליכוד של מנחם בגין. תנועה לאומית ליברלית, כך הוא הגדיר אותה, ולא מפלגה משיחית כפי שיש שרוצים לצייר אותנו היום. שיטת הבחירה החדשה במפלגתנו מאפשרת בנייה של ליכוד חזק ומקשה על עסקנים להשפיע על התוצאות יתר על המידה. בנבחרת יש מקום לחוזרים שהצטרפותם הוסיפה לא מעט תמיכה ציבורית, אבל ודאי שיש מקום לטובים הקיימים. חשוב לזכור שבכל מערכת בחירות יש תחרות, והמטרה המשותפת היא נבחרת משובחת שתזכה לאמון הציבור.