על השינוי שעבר שליט לוב

"תשיגו לי את קדאפי בטלפון", ביקש אתמול נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מאחד מעוזריו. אנשי הבית הלבן לא זוכרים שיחה בין נשיא אמריקני לשליט לוב, אבל הקירות של הבית בשדרות פנסילבניה 1600 דווקא כן זוכרים כיצד נשיא אחר, רפובליקני, רונלד רייגן, בשנות ה-80, דווקא חלם להפיל את שליט לוב. כיצד יזם הפצצות על טריפולי ובנגאזי בתגובה לפיגוע שבו נהרגו חיילים אמריקנים, הפצצות שבהן נהרגה בתו המאומצת של קדאפי. איך שגלגל מסתובב לו...

בנו של קדאפי, סייף אל-איסלאם, מקיים בימים אלה ביקור פרטי בארה"ב ונפגש עם מזכירת המדינה, קונדוליסה רייס, שבספטמבר קיימה בלוב ביקור ראשון של בכיר אמריקני בחצי מאה. ניקסון היה האחרון, ב-1957, כסגנו של אייזנהאואר.

ב-1 בספטמבר 1969 תפס קדאפי את השלטון. כעבור שלושה חודשים, ב-2 בדצמבר, הטיסה חברת בואינג לראשונה את מטוס ה-747 שלה ועליו 191 נוסעים (בעיקר עיתונאים וצלמים) מסיאטל לניו יורק. 19 שנה מאוחר יותר מטוס 747 של חברת פאן אם התפוצץ מעל לוקרבי, סקוטלנד. על החתום: משטרו של קדאפי.

אבל חובב האוהלים ידע להשתנות בזמן: הוא שלח את בנו למסעות בעולם לחלק מיליונים בשם עמותת החסד שלו וכמובן בחר, במהלך המלחמה בעיראק, להתנתק מתוכנית הגרעין למורת רוחם של ארה"ב ובריטניה.

"הכלב השוטה של המזרח התיכון", כפי שכינה רייגן את קדאפי, השכיל גם לשרוד, גם לקבל טלפון לבבי מהבית הלבן וגם להעניק לממשל בוש המסיים כותרת: אילוף הסורר.