"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כלכלה

,עודכן

בפגישות החירום של ראשי המדינות האירופיות בשל המשבר הכלכלי העולמי, הוחלט כי האיחוד האירופי יזרים 30 מיליארד ליש"ט בהלוואות לעסקים הקטנים. בשורה חדשנית וחיובית זו מגלמת בתוכה הבנה כי בסיס החוסן הכלכלי שלנו נמצא דווקא בקרב עסקים קטנים בגודלם.

השפעתה של הכלכלה העולמית לא פוסחת גם על ישראל. עסקים קטנים ובינוניים עלולים למצוא עצמם בקרוב תחת סכנת סגירה, אלא אם יקדימו במהרה תרופה למכה. במציאות כלכלית שכזו, כשסימני המיתון כבר נותנים את אותותיהם - המגזר העסקי מתכנס בתוך עצמו, מקצץ, מייעל ונפטר מעודפים מיותרים.

ההיגיון האינסטינקטיבי גורס כי עסקים גדולים הם השורדים בשעת משבר, אך לא כך הדבר בהכרח. דווקא עסקים קטנים ובינוניים יכולים לנצל את התנודות השליליות במשק ולמנף אותן לטובתם, להבדיל מעסקים גדולים וכבדים, שכן ההסתגלות שלהם בעת משבר כלכלי מהירה יותר. כך, למשל, בעל עסק בתחום הקמעונות יכול לשנות את תמהיל מוצריו וחברה טכנית יכולה להתמקד במתן שירותים אחרים מבעבר. גמישותם מאפשרת להם יכולת תגובה מהירה, גם ללא צעדים קיצוניים.

במקביל חשוב שהמדינה תעניק רשת ביטחון ותמיכה לעסקים קטנים ובינוניים כפי שעומד להיעשות באירופה. עסקים אלו סובלים מקיומם של קשיים בעיקר בתחום המימון בימים כתיקונם, ובימים קשים אף ביתר שאת.

אם לא נדע לתמוך בהם כעת, הנזק יגדל. יכולת המימון של עסקים גדולים גבוהה יותר מאחר שעומדות לרשותם מספר דרכי גיוס מגוונות: הבנקים, הציבור וגופים מוסדיים, באמצעות איגרות חוב.

לעומת זאת, עסקים קטנים ובינוניים תלויים בהונם העצמי, בבנקים ובמדיניות האשראי של הבנק כלפיהם בלבד. מכאן שמערכת היחסים עם הבנק היא קריטית.

מנתוני הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, עולה כי סך ההלוואות לעסקים אלו יורד מרבעון לרבעון ולכן על המדינה לקיים מנגנון תומך, מוגדל יותר, למתן הלוואות עבורם כדי שיצליחו להתרכז בשמירה על יציבותם ואף להתפתח גם בעת משבר. רצוי כי במגירה ממשלתית כלשהי כבר מוכנה עבורם תוכנית חירום תומכת שתיתן להם אורך נשימה.

מבחינת העסקים הקטנים והבינוניים, ביכולתם לצמצם נזקים עתידיים אם רק יאמצו לעצמם נוהלי חשיבה לטווח ארוך. עליהם להגדיר מחדש את התוצאות הרצויות שהם מעוניינים להשיג בתקופה זו, לפתוח את הדו"חות הכספיים של העסק ולהפגין שליטה גבוהה יותר בהוצאות ובהכנסות. במיוחד חשוב להימנע מהוצאות מיותרות ולבצע תכנון מס מוקפד ומעודכן.

לעסקים הקטנים והבינוניים אין הפריבילגיות שיש לעסקים גדולים: תקרת אשראי גבוהה, משרות מטה הניתנות לצמצום ואפשרות להלוואות גבוהות. משרדי הממשלה והשלטון המקומי חייבים להבין כי בעת הנוכחית האחריות לישועה מוטלת גם על כתפיהם.

הכותב הוא רואה חשבון, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר