לא בדיוק ברור לי, מהפרסומים השונים, מדוע נבחר מקום מגוריו של נועם פדרמן להיות המקום שבו עומד למבחן המאבק שבין הקיצוניים שבמתנחלים לבין רשויות החוק. האישי במקרה זה כה בולט וכה פוגע במאבק העקרוני להשלטת חוק וסדר, עד שהוא נראה תמוה.
מהשאלה שבה פתחתי ברור שאיני בקיא בפרטי האירועים וברור לי שכל צד מנפק את הזווית הרצויה לו. המפונים מביתם באישון לילה מדגישים את הפגיעה במשפחה ואת האלימות של המשטרה, כולל נשים וילדים. לעומתם, המשטרה ומשרד הביטחון מנפקים תמונות של יהודים רעולי פנים המשליכים אבנים על אנשי כוחות הביטחון ועל פלשתינים שוודאי אינם אשמים בפעולת הפינוי. התקשורת, ברובה, נמצאת בצד העוין את היהודים המתנחלים, הנתפסים במקרה זה כעוברים על החוק ומתנגדים לאכיפתו על ידי השלטון המוסמך.
ברור לי שאם חפצי חיים אנחנו כמדינה יהודית המתגוננת מפני הסביבה, חשוב ביותר להשליט בכל מקום שבו אנו שולטים משטר של חוק וסדר. האם חכם להתחיל זאת ערב הבחירות הקרבות ובאות דווקא בביתו הפרטי של אחד ממנהיגי הקיצוניים באזור זה - איני בטוח. אבל בוודאי שאסור לצאת נגד כוחות הביטחון באופן אלים וגס.
כי בעיניי, לא פחות משאלת חוכמת המעשה של הריבון, השאלה החמורה היא בנוגע לתגובת חלק מאנשי היישוב במקום. ראשית, ברור שהתנכלותם לערבים לא מוצדקת. המקומיים אינם אחראים - לא להחלטת הפינוי ולא לדרך הביצוע שלו. הם עוברי אורח או שכנים שאין להם שום קשר עם האירוע. הכאתם, זריקת אבנים עליהם, התנכלות לרכושם ורדיפתם היא מעשה בריונות לשמו. אין בכך משום עונש או הרתעה. גם אין בכך מידה כנגד מידה - כי כאמור הפלשתינים אינם קשורים לפינוי - אך יש בכך ניצול של חוסר יכולתם להגיב. זהו מעשה בריונות בבחינת מעשה נלוז של "חזקים על חלשים".
יתר על כן, ברור שחלק מחולשתם נובע מכך שצה"ל שולט באזור וימנע ככל יכולתו כל מעשה אלימות מצידם של הערבים. כן, זה אותו צה"ל שאותו מקללים המתנחלים הקיצוניים ונגדו הם פועלים. ההתנהגות שלהם כלפי הערבים, רק משום היותם ערבים, היא הוכחה לכך שאיבדו כל שיקול מוסרי. הם מתנכלים להם כאקט של כוחנות לשמה, חסר תועלת וללא הצדקה כל שהיא.
התגובה השנייה שהביאה אותי לפנייה הפומבית במאמר זה טמונה בפרסום הודעתו של כבוד הרב ליאור. הוא אמר כי המעשה, שניתן כאמור לחלוק על החוכמה שבו, "מזכיר לו את מעשי הגרמנים הנאצים בפולין". כדאי לזכור כי ההשוואה הנואלת הזאת חסרת כל בסיס. הנאצים פעלו כדי להשמיד את משפחתו של הרב ליאור, מנער ועד זקן, בעוד משטרת ישראל, גם במצב הגרוע ביותר, תוציא או תגרש יהודים מביתם אבל תעשה הכל, כולל הקרבת חייהם של שוטרים, כדי להגן על חייו של הרב ושל בני משפחתו.
הנאצים כפו על היהודים מוות מכוחו של שלטון דיקטטורי שחרת על דגלו "מוות ליהודים". מדינת ישראל, לעומת זאת, הנחתה את המשטרה לפעול נגד אנשים האהובים על הרב ליאור, אך נבחרה על ידי יהודים בבחירות דמוקרטיות, שבהן בחר גם כבוד הרב ואף יכול היה להעמיד את עצמו לבחירה.
הרב יכול לערער על ההחלטה שהתקבלה ולהפגין נגדה בכל מקום, ובלבד שלא יפגע גופנית באחרים. כל אלו לא היו לרב ולמשפחתו בפולין - ולכן ההשוואה שלא לא נכונה, פוגעת ברגשות של כל מי שמבין מה היה בפולין, ואינה תורמת דבר מלבד ליבוי שנאת חינם, שנאה שיש ממנה מספיק גם ללא דבריו של כבוד הרב.
אני כבר אזרח ולא איש צבא זה כמה וכמה שנים, ואיני איש המערכת הממשלתית מאז שחרורי. אבל אני מרגיש שמותר לי לפנות לרב בשם החיילים, השוטרים ואנשי השב"כ המסכנים את חייהם יום יום כדי לסכל פיגועים ומנסים בגופם למנוע כל מכשלה שינסה האויב לשים בדרכו של כבוד הרב ליאור: אנא חזור בך מההשוואה הנוראית והלא נכונה, ורצוי שאף תתנצל כדי להגדיל תורה ולהאדירה, ואם לא אמרת זאת כלל - אנא הבהר זאת, ומהר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו