"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מהפך 77': הדמוקרטיה הרימה ראש

מהפך 77': הדמוקרטיה הרימה ראש

,עודכן

"מהפך 77'" שהתרחש בבחירות לכנסת התשיעית ב־17 במאי - בדיוק היום לפני 40 שנה - הפך את ישראל לדמוקרטיה הלכה למעשה. בעיניהן של קבוצות רבות מדי, הדמוקרטיה הישראלית היתה בעשורים הראשונים למדינה מותג פורמלי־

תיאורטי, אך לא ישים ונגיש. עבורן מפא"י היתה "מפלגה שיש לה מדינה", וככזו לא היתה לה תלות או מחויבות למי שלא נתנו לה את קולם.

המהפך לא הפך קבוצות אלו לליכודניקיות וגם לא בהכרח לימניות. מדובר במזרחים, דתיים, עולים, תושבי פריפריה ושכונות - שרבים מחבריהן הצביעו בשנת 92' ליצחק רבין, ב־99' לברק וב־2006 לאולמרט. הם יכלו להרשות זאת לעצמם, משום שבעקבות מהפך 77' התייצב עוגן ברור בפוליטיקה הישראלית - היא הפכה גם מבחינתם לדמוקרטית. חילופי שלטון הפכו לאופציה לגיטימית ולהתרחשות כמעט טריוויאלית. הציבור ידע כי אפשר להחליף שלטון וכי הנבחרים לא זכו בכיסא של קבע בממשלה. זו עובדה חשובה משום שהידיעה כי הדמוקרטיה כאן כדי להישאר, והחלפת הממשל היא אפשרות תמידית - דווקא היא שאיפשרה לציבורים רבים, לרבות אלו שהוריהם ביקשו לראות בנפילתה של מפלגת העבודה ב־77' - לבחור בה או בדרך שהיא הציעה ולהשיבה מדי פעם לשלטון. שהרי אם חזונה יכזיב - יהיה אפשר להשיבה לאופוזיציה. הרי הכוח כבר לא נמצא בידי השליט אלא בידי הבוחר. וכל קול נחשב ומשפיע.

באותה הדרך אפשר לתפוס היום את הכמיהה של אותן קבוצות למה שמכונה "חוק הלאום". מה שנתפס בעיניהן כחסר במרחב הישראלי הוא לא הדמוקרטיה היציבה, אלא הוודאות שלצד פשרות מחוץ לקו הירוק - תיוותר ישראל הריבונית חברה שתעניק להם את הזהות הלאומית־יהודית. וזאת - על רקע שלל דיונים, מבית ומחוץ, המהרהרים באפשרות להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה; התופסים את הדגל, ההמנון וחוק השבות הישראליים כרכיבים לא לגיטימיים של אפליה וגזענות; הקובעים כי לא קיימת זיקה אותנטית בין ירושלים והכותל לבין היהודים.

כאשר אין ודאות כי לאחר נסיגות מן השטחים לא ניוותר עם מדינת לאום ריבונית־יהודית ולגיטימית - אין ממהרים לצעוד אל עבר ויתורים. דווקא הידיעה כי אופייה הלאומי־יהודי של המדינה יעוגן בחוק ויהפוך למרכיב ודאי שאי אפשר למחוק - עשויה לאפשר את התמיכה בהתנעת התהליך המדיני, לרבות יישום פשרות מרחיקות לכת. משום שיקרה אשר יקרה בשטחים מן הבחינה הביטחונית - ישראל שלאחר הנסיגה תיוותר מדינת לאום יהודית. קרי, דווקא חוק הלאום יביא שלום.

ב־77' הביא הליכוד את הרכיב שהיה כה חסר אז למרחב הישראלי: הדמוקרטיה. 40 שנים לאחר מכן מזהות היטב "קהילות מהפך 77'" את הרכיב העכשווי שיש לעגן: אופייה הלאומי של המדינה. וממש כמו שעיגון הדמוקרטיה והפיכתה של ישראל לפלורליסטית וליברלית איפשרו מהפכי שלטון נוספים, כך הבטחת אופייה וזהותה הלאומית תאפשר התנעת תהליכים מדיניים נועזים. חוק הלאום, בהקשר זה, הוא השלמת מהפך 77' - ושניהם יחד אמונים על הבטחת היותה של ישראל באופן ודאי ביתו הלאומי והדמוקרטי של העם היהודי.

הכותב הוא מרצה באונ אריאל וחוקר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגייםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אודי לבל

פרופ' אודי לבל, ביה"ס לתקשורת ומרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן