"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המציאות הפוליטית מקדמת את הבחירות

,עודכן

מן הרגע שבו התברר בשלושה השבועות האחרונים כי חשדות והערות ביקורתיות החלו לאפיין את יחסי הצמד היציב מכולם בממשלה - בנימין נתניהו ואהוד ברק - נוצרה מציאות פוליטית המקדמת באורח משמעותי את הקדמת הבחירות. לא חשוב אם יש לחשד רגליים, אם לאו. אם ברק התכוון למכור לאמריקנים חלופה למדיניות של נתניהו אם לאו. העובדה נקבעת על פי התחושה הסובייקטיבית של כל אחד מהם בנפרד.

לגופו של עניין, כפי שהתבטא אחד המנהיגים הבולטים בעולם הערבי, לא רק קרע לכאורה בין ארה"ב לבין ישראל מחזק את איראן המוסיפה לקדם את מיזם הגרעין, אלא אפילו מריבות בין מדינאים ישראלים בכירים. כי לפני כמה חודשים לא היתה לנתניהו ולברק כוונה להקדים את הבחירות, לכן עמלו לצרף ברגע האחרון את שאול מופז לממשלה. הם פעלו על מקבילה של האמירה כי טובה ציפור ביד משתיים על העץ. כל פוליטיקאי סבור כי טוב כיסא לשבת עליו משתי כורסאות וירטואליות בקלפי. נתניהו הסביר את החשיבות שביציבות שלטונית ממושכת. אך יציבות זו כבר הושגה בתקופת כהונתו הנוכחית. אם יקדים את הבחירות לפברואר 2013, ימלאו לכנסת ארבע שנים בדיוק. מאז 1999 לא היה כדבר הזה. הבחירות התקיימו בפסקי זמן שנפלו מארבע שנים - ב-2001, 2003, 2006 ו-2009. בשום פרק זמן לא השלימה אפילו כנסת אחת את ארבע שנותיה. עתה יש סיכוי כי תשלים ארבע שנים גם אם יקדים נתניהו את הבחירות לפברואר הקרוב. עודף הזמן עד אוקטובר 2013 הוא בבחינת "זמן פציעות", חודשים אשר נותרו כשאריות מהקדמת בחירות בסיבובים הקודמים. ממילא במצבים תקינים הבחירות מתקיימות מדי ארבע שנים.

הסיבה העיקרית להקדמת הבחירות היא המצב הכלכלי. שרי הליכוד סבורים כי ככל שהבחירות יידחו, ייאלצו הם להתמודד מול ציבור שכעסו הולך וגובר, ואילו נתניהו מסביר להם כי ההפך נכון. ארה"ב תאמץ אחרי הבחירות לבית הלבן תוכנית כלכלית שתקרין לטוב גם על ישראל. לכן דחיית הבחירות למועדן החוקי בעוד שנה לא בהכרח תעמיד את הליכוד מול ציבור בוחרים רוטן.

רוב השרים סבורים אחרת. גדעון סער וגלעד ארדן וסילבן שלום בדעה שכדאי לליכוד להקדים את הבחירות. כולם לבד משטייניץ שיש לו ספקות. מה גם שהאופוזיציה תהיה ערוכה טוב יותר ככל שירחק יום הבחירות. לכאורה שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד מאורגנים כבר עתה, אבל האם גם ציפי לבני שתנגוס נתח גדול מבוחרי קדימה? לאלי ישי בראש ש"ס כדאי להקדים את הבחירות. בוודאי לאחר שאריה דרעי הצהיר כי נפשו יוצאת לפוליטיקה. בעבור אביגדור ליברמן זו הודאה בפועל שתיק החקירה נגדו נסגר. היש סיכוי שהבחירות יוקדמו? יותר כן מלא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר