"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתעללים בע"מ

,עודכן

"אחי אני בן 30 ומרגיש שזו נקודת השפל בחיים שלי. למה באתי איתכם? ככה כל שבוע מתעללים בכם בכדורגל? אתם אשכרה פראיירים", כך סיכם אחד מאוהדי מכבי ת"א שישב מולי ברכבת שלשום בסיום חצי גמר גביע המדינה באיצטדיון בחיפה. הוא צדק בכל מילה, וגם עם פור של כמה שנים מעליו הרגשתי כמו אחד שהתעללו בו.

נחמד לראות את האיצטדיונים החדשים שנבנו בארץ, אבל בכל משחק גדול מתקבלת התחושה שכמו ברוב הדברים שעושים כאן - מדובר בהרבה שופוני ובמעט מאוד תשומת לב לאוהד האומלל שבקצה שרשרת המזון. אם אתה לא VIP, אתה לא שווה באמת.

אחת הרכבות שיצאו בסיום המשחק התעכבה ברציף במשך שעה(!), כשבתוכה אוהדים כלואים, ללא יכולת לצאת וללא טיפת אוויר. רק דקה לפני שיצאה קיבלנו יחס מהכרוז, שהודיע שאחד הנוסעים התעלף. הוא אכן התעלף, אבל מאות אחרים ישבו במחנק ובסירחון בלתי נסבלים ורצו להתעלף בעצמם רק בשביל הסיכוי לקבל שלוק של אוויר.

וזה עוד לפני שדיברנו על שוטרי מחוז הצפון שאיפשרו לאוהדים ללכת בסיום על הכביש ולחסום רכבים, בעוד הם עומדים בצד ולא מתרגשים. אחד מאוהדי בית"ר כל כך נהנה מההפקרות, שהרשה לעצמו לצלם סלפי שלו על הכביש כשהאוטובוס תקוע מאחוריו, ומלפניו ומצדדיו שוטרים שדאגו לפנות נתיב לרכבי המקורבים ולאחד מקציני המשטרה הבכירים, שמיהר הביתה.

והשאטלים מהאיצטדיון לרכבת? אל תתקרבו, מדובר בעקיצה של 5.90 שקלים. הנהג האנטיפת שהיה אמור להוביל אותנו מרחק קצר לתחנת הרכבת נסע לאט במכוון, וכדי לעצבן עוד קצת סירב לנסוע גם ברמזור ירוק. רוב הנוסעים התייאשו, ירדו בצומת מת"ם והלכו ברגל לתחנה.

גם להתאחדות חלק גדול בחרפה. אם פעם דאגו שם לקמפיינים של תחבורה ציבורית ולהקניית תרבות של הגעה למשחקים, היום נראה שהנושא לא מעניין אותם. היה עצוב לראות הורים דוחקים בילדים מנומנמים למהר לרדת מהרכבת בת"א ברבע לשתיים בלילה. האוהד בקצה שוב לא מזיז לאף אחד, בטח לא למדושני העונג ומקבלי ההחלטות, שכלל לא שומעים על התקלות האלה.

נורא נוח לטעון כי האוהדים מתנהגים כמו בהמות, אבל כשכל הגורמים שאחראים ל"חוויית הצפייה" מזלזלים ומתעללים בהם, מה הפלא שהם חסרי סבלנות?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר