האיראנים על גדרות המזה"ת

ביקורו של רה"מ בנימין נתניהו במוסקבה בסוף השבוע שעבר הוקדש לסוגיה האיראנית, וליתר דיוק לקווים האדומים של ישראל בכל האמור בנוכחות האיראנית בסוריה - אם וכאשר תסתיים בה מלחמת האזרחים.

האפשרות שרוסיה תצליח בעתיד הנראה לעין לעשות את הבלתי ייאמן ולהגיע להסכם שיביא לסיומה של המלחמה בסוריה מעוררת בירושלים את החשש כי איראן תהיה הזוכה הגדולה מהסכם שכזה. היא עלולה ליהנות מהשפעה ואף מהגמוניה בסוריה הודות לנוכחותם בשטח עצמו של רבבות לוחמים הסרים למרותה - בין אם של הצבא האיראני הסדיר ושל משמרות המהפכה, בין אם לוחמי חיזבאללה ובין אם לוחמי מיליציות שיעיות שהובאו לסוריה מכל רחבי המזרח התיכון בידי איראן.

על הצפוי בסוריה של אחרי המלחמה מלמדים הדיווחים על כוונותיה של טהרן להקים לעצמה בסיס ימי לצי האיראני בנמל טרטוס, כמו גם דיווחים כי יחידות של משמרות המהפכה ושל ארגון חיזבאללה נערכות לנוע לכיוון רמת הגולן הסורית כדי לכבוש אותה מידי המורדים ולהשיבה לשליטתו של המשטר הסורי, ולמעשה לשליטה של איראן ושל חיזבאללה. מהלך שכזה יביא את האיראנים אל גדר הגבול הישראלי־סורי.

יש להניח כי לאיראן אין עניין בעימות ישיר עם ישראל, אבל כבעבר היא תעשה שימוש בשליחיה, וכאלו יש לה הרבה בסוריה - החל בלוחמי חיזבאללה, עבור בארגוני טרור פלשתיניים הפועלים מדמשק, ולבסוף גם מיליציות שיעיות הסרות למרותה של טהרן. אחת מאלו, מיליציה שיעית־עיראקית בשם אל־נג'באא', אף הכריזה בשבוע שעבר על הקמת "חטיבה לשחרור הגולן" והבטיחה כי מייד לכשתסתיים המלחמה במורדים תפנה ללחום בישראל.

הבעיה המיידית לפתחה של ישראל היא אפוא הנוכחות האיראנית וזו של חיזבאללה בדרומה של סוריה. הבעיה ארוכת הטווח היא שאלת מעמדה של איראן בסוריה של בשאר לכשתסתיים הלחימה במדינה, או לכל הפחות תושג בה יציבות שתבטיח את המשך קיום משטרו - לכל הפחות במערבה של המדינה.

המערכה לכיבוש העיר א־רקה, בירת דאעש במזרח סוריה, שאמורה להיפתח בימים הקרובים, עתידה אגב להשליך על גורל הנוכחות האיראנית בסוריה. אם יהיו אלו הטורקים בסיוע מורדים סורים ערבים־סונים הסרים למרותם, או שמא כורדים הנעזרים בכוחות אמריקניים שיכבשו את העיר, יוביל הדבר לכינונו של חיץ בין עיראק השיעית לבין סוריה שבשליטת בשאר. אבל אם יהיה זה בשאר אל־אסד, ובעצם כוחות איראניים הלוחמים בעבורו, שיכבשו את העיר, יעלה בידי איראן לכונן מסדרון יבשתי מטהרן, דרך עיראק, עבור במזרחה של סוריה, אל דמשק ואל ביירות. ובכך יעלה בידי איראן לכונן סהר איראני הנתון בשליטתה.

הנשיא פוטין האזין מן הסתם בקשב לאזהרות של נתניהו. אבל רוסיה דבקה לפי שעה בברית האינטרסים הצינית שכוננה עם איראן, שנועדה להבטיח את שלטונו של בשאר בסוריה. אחרי הכל נוכחותם של לוחמים איראנים ושיעים בסוריה חיונית כדי להמשיך להבטיח את שלטונו של בשאר במדינה. טוב עשה אפוא נתניהו כשהבהיר כי ישראל נחושה, בכל מחיר, וגם שלא על דעת הרוסים, לשמור על האינטרסים שלה ולא להניח לאיש לחצות את הקווים האדומים שסימנה. כך היה, אגב, בעבר בכל האמור בתקיפות המיוחסות לישראל על אדמת סוריה נגד משלוחים של נשק איראני לחיזבאללה. הרוסים לא פעלו כדי למנוע משלוחים כאלו וגם לא הסתירו את אי שביעות רצונם מן הפעילות הישראלית בשמי סוריה. אבל הדיאלוג שהתקיים עם מוסקבה לאורך השנה האחרונה הביא לכך שמוסקבה השלימה בסופו של יום עם הפעולות הישראליות הללו. יש להניח כי ביקורו של נתניהו נועד להגיע להבנות דומות עם הרוסים בנוגע לקווים האדומים של ישראל ביחס לנוכחותם של איראן ושל חיזבאללה ברמת הגולן ואולי באזורים נוספים של סוריה.