לרתום את הרוסים נגד איראן

פגישת נתניהו ופוטין היום במוסקבה מתקיימת בתזמון מעניין. רוסיה, שמיצתה את מהלכיה הצבאיים בסוריה, מחפשת אסטרטגיית המשך שתאפשר לה להשתלב בעולם של דונלד טראמפ. העימות עם המערב גבה ממנה מחיר משמעותי; אמנם, בשל הנסיגה הגיאופוליטית של ארה"ב בעידן אובאמה הרוסים הגדילו השפעתם בכמה זירות, ובראשן במזרח התיכון, אך הישג זה אינו שווה הרבה בלי הכרה אמריקנית במעמד החדש־ישן של רוסיה כמעצמה. חילופי הנשיאים בוושינגטון סיפקו למוסקבה הזדמנות בלתי חוזרת לפתיחת דף חדש ביחסים עם המערב, אבל המשמעות היא גם ויתורים מצידה.

נראה שבסוגיה האיראנית עשויה רוסיה ללכת לקראת טראמפ. לרוסיה מלכתחילה אין הרבה במשותף עם מדינת המהפכה האיסלאמית, ושיתופי הפעולה ביניהן נבעו יותר מרצונה של כל אחת לאתגר סדר עולמי קיים. סימנים המעידים על הפתיחות הרוסית לרעיון הפניית הגב לאיראן נרשמו בערוצי הטלוויזיה הממלכתיים של רוסיה. ערוצים אלה מלאים בתוכניות מלל בנושאי אקטואליה, ומגוון הקולות נשלט באופן יעיל בידי השלטונות. בשבועות האחרונים הועלו בתוכניות אלה ההצעות "להקריב" את איראן על מזבח ההתקרבות בין מוסקבה לוושינגטון, והן זכו להבנה מצד מרבית המשתתפים. יש לזכור כי פוטין, והציבור הרוסי בעקבותיו, נחושים לחזות בהכללתה של רוסיה במועדון המצומצם של מעצמות עולמיות, אבל אין להם כל עניין לסחוב על גבם אל המועדון הזה טוענות נוספות לכתר. בוודאי לא את איראן.

בהיבט הישראלי - נתניהו הוא היום המדינאי היחיד שנהנה מיחסי אמון וידידות חסרי תקדים הן בבית הלבן והן בקרמלין. ישראל הצליחה לשמור על האינטרסים שלה בסערת התהפוכות של המזרח התיכון, לא מעט בזכות הקשר שנבנה בין נתניהו לפוטין. הרוסים נאלצו לכבד את חופש הפעולה הישראלי באזור והבינו היטב את הנחישות הישראלית לפעול כל עת ששיקולי ישראל מחייבים זאת. בעידן טראמפ מניות ישראל בעיני הרוסים עלו אף יותר. במוסקבה לא יכלו שלא לשים לב לחיבה המיוחדת שהרעיף הנשיא החדש על נתניהו ולתמימות הדעים ביניהם. ברור שישראל אינה פועלת בחלל ריק - ארדואן יבקר ברוסיה אחרי נתניהו, ובהמשך החודש יעשה זאת גם נשיא איראן רוחאני - אך בקרמלין צריכים להבין את הבדלי ההשפעה בין שלושת האישים האלה.

ההסדרה האפשרית בסוריה וחלוקתה דה פקטו לאזורי השפעה מחייבות לחדד את ההכרח לעצור את כוונות ההתפשטות וההתעצמות של איראן. על רוסיה להבין שבכל הקשור לרצחנות ולהיעדר צלם אנוש כנופיות חיזבאללה אינן שונות מהמחבלים הסונים, שאותם היא מפגיזה ללא רחם. לדעאש, לג'בהת א־נוסרה ולחיזבאללה צריך להיות דין אחד. אם רוסיה תפעל לפי עיקרון זה, מעמדה וביטחון האזור ישתפרו פלאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו