"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשיא והשופט: בלמים ואיזונים באמריקה

,עודכן

הנשיא טראמפ מימש את הבטחתו באשר להרחקת מוסלמים מארה"ב עד שיוחלט מה המדיניות הנכונה לנקוט כלפיהם. הוא לא גירש, כמובן, את כל המוסלמים מאמריקה, וגם לא מנע מהם להגיע אליה, אלא הורה, בצו נשיאותי, למנוע כניסת אזרחי שבע מדינות מוסלמיות לארה"ב.

זכותו של נשיא להוציא צווים נשיאותיים. חובתו של פוליטיקאי לנסות לממש את הבטחות הבחירות שלו, אשר בגינן נבחר. רוב האמריקנים - על פי הסקרים - תומכים בצו שהוציא, וחלקם, גם מוסלמים, מתבטאים בזכותו בתקשורת. בעולם, אמנם, הוטחה ביקורת רבה, שאינה מבחינה בין חשודים בטרור לאזרחים שכל אשמתם היא שהם בעלי דרכונים מאחת משבע המדינות, אבל אמריקה היא מדינה דמוקרטית, ובאמריקה מותר, לכאורה לפחות, לנשיא לעשות מה שעשה. יתרה מזאת, אם בתחילה הוחל הצו גם על בעלי גרין קארד, אחר כך הוחלט שלא להטילו עליהם.

אלא שאז התברר כי מה שלמדנו ולימדנו על הבלמים והאיזונים המפורסמים באמריקה הוא אמיתי וקיים. מדינות וושינגטון ומינסוטה עתרו לביהמ"ש הפדרלי בסיאטל נגד הצו, השופט ג'יימס רובארט קיים על כך דיון, ובין השאר שאל את נציג משרד המשפטים הפדרלי אם ידוע לו כמה אנשים מאותן שבע מדינות היו מעורבים בטרור באמריקה. נציג המשרד אמר שאין לו מידע על כך, והשופט ענה לו: "אני דווקא יודע - אפס". בעקבות זאת קבע השופט כי מדובר בצו הנוגד את החוקה, והקפיא, בצו ביניים, את מימוש ההוראה הנשיאותית. הוא חזר בכך על אירוע דומה שבו ביטל ביהמ"ש, לפני שנים אחדות, צו נשיאותי של ברק אובאמה.

כרגע אמורים בין 60 אלף ל־100 אלף בעלי ויזה לארה"ב לטוס לשדות התעופה שלה ולהיכנס בשעריה. הנשיאות ומשרד המשפטים עסוקים באיתור מהלך שיוכל לסתור את צו השופט (כאשר האפשרות הנדונה היא, ככל הנראה, שימוש במצב חירום), אך בינתיים דחה ביהמ"ש הפדרלי לערעורים בסן פרנסיסקו את בקשת הממשל להחזיר לתוקף את הצו הנשיאותי. טראמפ עצמו כועס מאוד, את השופט הוא מכנה "שופט לכאורה", ומוסיף: "כשמדינה כבר לא יכולה לקבוע מי יכול ומי לא יכול להיכנס ולצאת ממנה, בייחוד מסיבות ביטחוניות, זו צרה גדולה!"

יכול להיות שבקרב בין הרשויות ינצח הנשיא. ייתכן שהדבר יובא לחקיקה בקונגרס, ושם יעניק הרוב הרפובליקני את הרוב הדרוש לנשיא. ייתכן גם שהצו ישונה כך שיהיה שרירותי פחות, ושידובר בו באנשים עם רקע מוגדר, וייתכן שהרשות השופטת תכריע ותביא לביטול הצו. יהיה אשר יהיה, מדובר כאן בשיעור חשוב הניתן לא רק לנשיא החדש ולצוותו, באשר למגבלות הכוח, אלא לעולם כולו, באשר לחוסנה של הדמוקרטיה האמריקנית. גם שופט אחד יכול...

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר