"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רווחה שווה – גם לטובת הילדים

,עודכן

בסוף 2015 החליטה מועצת הרבנות הראשית שהואיל ותנאי החיים השתנו, והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על בתי המשפט להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים גם את היכולת הכלכלית של האם. כיום סכומי המזונות נפסקים ללא בחינה מיוחדת של התא המשפחתי, ללא התחשבות של ממש ביכולתו הכלכלית של האב ובעיקר ללא כל התחשבות בהכנסותיה של האם. מאחר שכיום מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, נוצר מצב הזוי שבו האב נושא באופן כפול בנטל כלכלת ילדיו ללא הצדקה או צורך. האב מעביר סכום חודשי לידי האם, ונוסף על כך הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

מעשית, אבות שמשכורתם בגובה השכר הממוצע במשק, או נמוכה ממנו, ולהם שני ילדים או יותר, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני. המשמעות המעשית בסכומי המזונות כיום, במקרים השכיחים שבהם הילדים לנים בשני בתי ההורים, היא פגיעה בילדים שאין להם תנאים של בית כשהם שוהים עם האב והם נאלצים לראות אותו נאבק על קיומו, בעוד אצל האמא הם חיים ברווחה יחסית.

בשני התיקים בבית המשפט העליון יש להורים הכנסות שוות וחלוקת זמני שהות שווה, אך לאחר תשלום המזונות נוצר פער זועק לשמיים כי הכנסת האם, בעקבות תשלום המזונות, הפכה להיות יותר מכפולה מזו של האב. בפסק הדין שיינתן על ידי הרכב מורחב של שבעה שופטים תידון השאלה העקרונית איך וכיצד יש לקבוע את שיעור מזונות הילדים. בתיקים הנידונים אין ספק שכלל לא צריך להיות תשלום מזונות, אלא רק השתתפות שווה של שני הורי הילד בכל הוצאות הילדים השוטפות, כולל הוצאות שעד היום שולמו על ידי האם כנגד המזונות, כגון ביגוד והנעלה, בהתאם לחלוקה שיקבעו ביניהם ההורים או במקרים חריגים בית המשפט.

בית המשפט העליון יצטרך להביע את עמדתו על הכאוס השורר בבתי המשפט, אשר זה כמה שנים פוסקים סכומי מזונות שונים, באותם תנאים, במחוזות שונים. לאור עמדת הרבנות הראשית, ולאור העמדה החיובית של היועץ המשפטי לממשלה שמן הצדק יש לקבל את עמדת הרבנות, אנו מקווים שבית המשפט העליון אכן יקבע הלכה חדשה המתאימה לימינו.

שיעור מזונות הילדים צריך להיקבע לא לפי מגדר, אלא בהתאם לשני פרמטרים: הכנסות שני ההורים, כך שמראש יובאו בחשבון פערי השכר שעדיין קיימים במשק בין גברים לנשים, וחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים, אשר כמובן מטילה מזונות גבוהים יותר על אבות שלא נושאים בנטל גידול הילד. הלכה שכזו היא מחויבת המציאות ותפעל לטובת ילדינו, אשר יזכו לשני בתים שבהם רווחתם דומה.

הכותב הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גיא רוה

הכותב הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת - טובת הילד"

כדאילהכיר