אז מה בעצם השתנה?

1. בפעם הרביעית בשנה האחרונה אירחה אתמול מכבי תל אביב משחק במסגרת האירופית ביום רביעי בשעה רבע לשמונה, ובכולם היא הפסידה.

עד שהקהל מחלץ את עצמו מהפקקים היריבה כבר ביתרון ויד אליהו, המגרש המפחיד מפעם, "הופך להיות מגרש ניטרלי" כלשון אחד האוהדים הוותיקים. אבל אל תיתנו לעובדה אזוטרית זו להטעות אתכם. אתמול ראינו מה ההבדל בין קבוצת כדורסל שאינה מוכשרת אבל משחקת כקבוצה לבין אוסף של כוכבים.

אם כדורסל היה משחק של 39 דקות, באמברג היתה מועמדת לפיינל פור. עונג צרוף היה לראות אותה בעונה שעברה, ולמרות שאיבדה את בראדלי וונאמייקר לדרושפאקה של דיוויד בלאט, המאמן האיטלקי אנדריאה טרינקיירי מוכיח שהשלם גדול

מסכום חלקיו.

באמברג נתנה תצוגת הגנה נהדרת וחיכתה לאוסף השחקנים בצהוב בכל מקום וכפתה על מכבי 11 איבודי כדור כבר במחצית הראשונה. בהתקפה היא הניעה את הכדור והגיעה למצבי קליעה טובים. סיפרו לנו שההגנה של מכבי השתפרה? נו באמת. באמברג בקצב משחק איטי קלעה בהיכל 85 נקודות.

2. מה המשותף לדריק בראון, טוני מיצ'ל וניקולו מלי? שלושתם פאוור פורוורדים מגוונים, שעשו למכבי תל אביב בית ספר בשבוע האחרון. מלי, שהפך כאן למשל ושנינה על העבירה הבלתי ספורטיבית ההיא במילאנו, עבר סדנת שיקום אצל טרינקיירי ונראה אתמול כמספר ארבע מהטובים ביותר ביבשת. אתמול הוא היה זה שצחק אחרון.

3. רמי הדר המשיך אתמול להתנהל ביהירות. גל מקל לא זכה אפילו ל־19 שניות ואת יוגב אוחיון הוא זרק לספסל דווקא אחרי חטיפה, למרות שעקבותיו של סילי נראו לאחרונה באתונה.

שלשום אמר הדר שצירבס מצוי בקו עלייה. העלייה הראשונה? השנייה? אם הוא מצוי בעלייה, למה הוא לא שיחק שנייה בחצי השני? למה הוא שיחק רק שלוש דקות וחצי?

4. אבל החוצפן הראשי הוא סוני ווימס, האיש שהטיח בארז אדלשטיין שאין אופציה שלישית בהתקפה ואתמול צוטט ש"אצל ארז שיחקנו יותר מדי אחד על אחד". בדיוק הפוך. מכבי של היום זה ווימס או גאודלוק, מי מהם שבלי חסימה זורק לסל, וכל היתר בגדר משקיפים. ווימס מקבל קרדיט בלתי מוגבל, אבל מי יתעמת עם האליל של ההנהלה המקצועית?

העיקר שסוני ווימס רשם אתמול הפסד בית רביעי, ואנחנו רק בתחילת דצמבר.