מחירי הדיור: נמשיך לחכות לעליית הריבית

"הדבר היחיד שעלינו לפחד מפניו הוא הפחד עצמו", כך אמר הנשיא האמריקני פרנקלין דלאנו רוזוולט בנאום ההשבעה שלו ב־1933. וזה כמובן לא המצב באשר לשר האוצר משה כחלון, שחושש מאוד לא רק מהפחד מהמשך עליית מחירי הדיור, אלא גם מהעניין הקטן והמציק שנקרא עליית המחירים בפועל.

בצר לו פנה לעזרת הממשלה וניסה להשתיק את השמאי הממשלתי, שמפרסם מדי שנים סקירה של מחירי דירת ארבעה חדרים ב־16 ערים. הסקירה טובה? יש מודלים טובים ממנה. אבל היא הדבר היציב היחיד במדינה העקומה שלנו שהתפרסם מדי רבעון במשך שנים ואמד את רוח התקופה. בו בזמן ראינו שינויי מדיניות תכופים לטיפול במשבר הדיור שרק סירבלו וסיבכו את הכל.

והשבוע קמה לשכת שמאי המקרקעין בראשותו של אוהד דנוס ולקחה את היוזמה, בחנה את שיטת העבודה ה"סודית" של השמאי הממשלתי וגילתה לנו, שימו לב, תחזיקו חזק ושתו כוס תה הסתדרותית: שמחירי הדיור עלו בתשעה אחוזים בתוך שנה, זינקו ב־17 אחוזים בתוך שנה בתל אביב ולמעשה לא ירדו באף אחת מ־16 הערים הנסקרות ברשימה המקורית.

האם תוכנית "מחיר למשתכן" של כחלון, שסיבסדה קרקעות והכניסה ציבורים חדשים להגרלות על דירות, תוך שהיא לא מגדילה ממש את ההיצע, "אשמה" במשבר? אני אומר שלא הרבה יותר מתוכניות אחרות קודמות. היא לא תרמה לפתרונו בינתיים, אבל הסיפור הוא לא בתוכניות הממשלתיות שעולות ויורדות.

הציבור שבע מסלט הפירות הממשלתי שכלל את "פטיש ה־5 קילו" של שטייניץ, "מחיר מטרה" של אריאל, "מע"מ אפס" של לפיד (שלא יצאה לדרך) ול"לים, וד"לים ועוד רפורמות. הרבה רעיונות, מעט בהירות, ובשורה התחתונה הסיפור ייגמר בירידה שעוד תגיע, אבל מסיבות אחרות.

כי בשורה התחתונה כחלון לא אשם במחירי הדיור הגואים. ואתם יודעים מה - אפילו ממשלות העבר לא. אנחנו פשוט בעידן של ריבית אפסית, והיא ממריצה את ענף הדיור ומנפחת אותו כאלטרנטיבה לשוק הון מקרטע. את ההשקעה שוק ההון והחברות הציבוריות חיסלו כאן בתקנות שונות ומשונות וברדיפת אנשי עסקים. במיוחד במס בורסה דרקוני שזרק את המשקיעים אל הדירות.

הכל יתחיל להשתנות יום אחד, עם "מחיר למשתכן" וגם בלעדיה, כשהריבית בעולם תחזור לעלות. ומכיוון שאנחנו מתקרבים לזה, אפשר להתעודד מכך שהמחירים יחזרו לשפיות עם שובה של הריבית לרמות נורמליות יותר. זה לא תלוי כל כך בבנק ישראל כמו שזה תלוי בבנק הפדרלי בארה"ב. זו היתה הריבית שהבעירה את שדה הקוצים, וזו תהיה הריבית העולה שתהיה כ"סופר־טנקר" כלכלי למחירי הדיור בסופו של דבר.