"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מרקל ממשיכה, אך לא תוביל את המערב

,עודכן

הודעתה של אנגלה מרקל השבוע, על כך שתתמודד שוב על תפקיד ראשת ממשלת גרמניה בבחירות בשנה הבאה, הסירה דאגה מלב רוב מדינות אירופה והמערב בכלל - וכך גם בישראל, שהקשרים המדיניים והביטחוניים בינה לבין גרמניה זכו לפריחה בתקופת כהונתה. רכש ביטחוני רגיש כמו, לדוגמה, ההסכם לרכישת הצוללות, איננו עניין מסחרי וכספי גרידא, לא כשמדובר בארה"ב ולא כשמדובר בגרמניה, אלא מעל לכל נושא מדיני, ובהקשר זה מערכת היחסים הקרובה הנוכחית בין ירושלים לבין ברלין היא נכס ממדרגה ראשונה בעבור ישראל.

הפופולריות של מרקל נפגעה אמנם בשנה האחרונה בגלל תמיכתה הגורפת בחופש ההגירה לגרמניה, אך חרף זאת, סיכוייה להיבחר מחדש טובים ולא נראה באופק האלקטורלי שום הרכב פוליטי, לא משמאל ולא מימין, שיוכל להביסה. ברם, עם כל חשיבותה של גרמניה כמדינה המובילה והחזקה ביותר באירופה, התקווה בחוגים מסוימים בעולם הדמוקרטי לכך שבעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בארה"ב תתייצב גרמניה של מרקל בראש המחנה המערבי הדמוקרטי מול הסכנות האורבות מכיוונים שונים - צפויה להתבדות.

ראשית, מרקל עצמה ואיתה גם רוב הגרמנים אינם חפצים בתפקיד הזה, ונוסף על כך - מבחינה אובייקטיבית אין כל השוואה בין עוצמתה הכוללת של ארה"ב, לרבות הצבאית, לזו של גרמניה ושל אירופה בכלל. יתרה מזאת, למרות הצהרותיו השונות, ולעתים הסותרות, במהלך מערכת הבחירות של המועמד טראמפ, אין לפי שעה סימנים משכנעים שכנשיא הוא אכן מתכוון שאמריקה תסתגר בדלת אמות בעיותיה הפנימיות ותוותר על מעמדה כמעצמת העל המובילה בעולם. אדרבה, חלק מהמינויים שלו שכבר הוכרעו, וכאלה שמדובר עליהם, מעידים שלמרות סיסמת הבחירות שלו "להחזיר לאמריקה את גדולתה", אין לו כוונה שזו תתנתק מהעולם - הגם שקדימויותיו תהיינה כנראה שונות מאלה של קודמיו בתפקיד.

גורמים בתקשורת המערבית, שברובם תמכו במועמדות של הילארי קלינטון בבחירות בארה"ב, ושרבים מהם מתקשים גם היום לעכל את תוצאות התהליך הדמוקרטי האמריקני, מייחלים שהגב' מרקל תתייצב בראש המאבק על שימור ערכיו הליברליים של העולם המערבי מול גורמים כמו רוסיה של פוטין וטורקיה של ארדואן. אך אף על פי שהנ"ל מסרבים להודות בכך, האיום הגדול ביותר על הישרדותם של ערכים אלה ושל מי שדוגלים בהם בא מכיוון האיסלאם הקיצוני, הן זה שבמחנה הסוני והן זה של איראן ושלוחותיה (מי, שאגב, כן הכיר בכך הוא המועמד המוביל והמפתיע במירוץ לנשיאות צרפת, פרנסואה פייון) - ולו בגלל עובדה זו אמריקה תמשיך להיות זו שעיני העולם החופשי תהיינה מופנות אליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר