הצהרת כוונות של מכבי ת"א

1. למרות שאולימפיאקוס היא לא קבוצת פיינל פור (בשנה שעברה לא הגיעה לשמונה הגדולות והיא לא התחזקה באופן משמעותי הקיץ), הניצחון הגדול של מכבי ת"א אתמול בפיראוס הוא סוג של הצהרת כוונות. מבין ארבעת הניצחונות הרצופים מאז החידלון בהרצליה, המשחק אתמול הוא כבר מראה שמכבי עלתה על הכיוון הנכון. 

ראשית זה מתחיל מהציוות של די.ג'יי סילי וקולטון אייברסון בחמישייה הראשונה. קשה אמנם לראות את מכבי עולה בחמישיית זרים אבל ההגנה של הקבוצה קיבלה שדרוג גדול. את סילי הביאו למכבי כסוג של ריקי היקמן והוא מנצל בגדול את הפציעה של אנדרו גאודלוק או ריבוי העבירות שלו כמו אתמול. יש לו קליעה נקייה ולחץ מצוין על מובילי הכדור. הוא אמנם לא רכז וסוני ווימס לוקח יותר מדי כשסילי על המגרש, אבל הוא מקנה הרבה שקט. 

אייברסון הופך להיות סיפור הסינדרלה של השנה. ממחליף למאיק צירבס הוא הסנטר הפותח. הוא חי ממה שהמשחק נותן לו, מראה הרבה אכפתיות ושומר טוב וקשוח. פתאום בעיית העבירות שלו הופכת להיות קריטית עבור מכבי.

2. אחת ההחלטות הטובות ביותר שמכבי קיבלה הקיץ היא שיתופו של דווין סמית' רק באירופה בשלב הראשון. בקיץ עוד ניסתה הקבוצה להיפטר מהחוזה הכבד של השחקן, שעלותו היא מעל שני מיליון דולרים, אבל לא היתה קבוצה שהתקרבה לקחת מחצית מחוזהו. זו אחת העונות הטובות ביותר של סמית', שנובעת מזה שהוא נח בתחילת השבוע. 

בשבועות האחרונים, סמית' הפך מלבד להיות העוגן של מכבי בריבאונד, מלבד השלשות שהוא קולע. 12 ריבאונדים הוא קטף לפני שבועיים ואתמול עשרה.

3. אם בהפסדים לפנאתינייקוס ולבני הרצליה גל מקל היה חולה ולא שותף, העובדה שהפך לנער פוסטר ברצף הניצחונות הנוכחי של מכבי מחייבת אותו לקבל החלטה משמעותית בקרוב. האם הוא מעדיף להמשיך לקבל כסף גדול (650 אלף דולר נטו) ולהפוך לרהיט - כי בקו האחורי של מכבי הוא כרגע השחקן השביעי ועם חזרתו של קווינסי מילר בינואר הוא עשוי גם להישאר באזרחי? 

יהיו כאלה שישכנעו אותו להישאר, לעבוד קשה ושפציעות של שחקנים (חס וחלילה) עשויות להעניק לו הזדמנות. אם הוא חושב כך, אז עדיף שיסתכל שמאלה על הספסל ויראה שם את דגן יבזורי, שגם חשב ככה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו