"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין "הפקעה" באדמת מולדת

,עודכן

אנחנו יודעים שהסיפור אינו "שלטון החוק" ולא האיום השחוק בהעמדה לדין בבית המשפט הבינלאומי בהאג (אמנון אברמוביץ' שיחרר אמש איום מרומז לרה"מ), גם לא הרגישות היתרה לקניין הפרטי של בעלי האדמה (יש להם שמות?), שהרי הפיצוי שיקבלו גבוה בהרבה מערך הקרקע וממילא המקום ייוותר בשיממונו אחרי (חלילה) החרבת בתי עמונה.

מאחורי המאבק על "חוק ההסדרה" עומד מעמדם של חבלי המולדת בשומרון וביהודה. השמאל מפוחד עד אימה מתרחיש החלת החוק הישראלי על שטחי C. הוא תיכנן להיפרד מזמן מגב ההר וממזרח ירושלים, אבל המציאות אינה משתפת פעולה עם פנטזיות השלום. עכשיו גם טראמפ נפל עליהם. נאמר שוב: ב־1967 העניקה ההיסטוריה לציונות את ציון. דין אחד הוא כשהאזורים הללו לא היו בשליטתנו ורק חלמנו עליהם, ודין אחר לגמרי הוא משעה ששבנו אליהם. האזורים הללו קשורים בקשר חיים עם סוגיית ייעודנו וזהותנו כעם שקם לתחייה במולדתו העתיקה. סרבני הגאולה בתוכנו מלאים תירוצים כרימון מדוע לא להסדיר את מעמדה של עמונה כדגם אב לשאר המקומות הנתונים במחלוקת משפטית.

הטענה הקבועה היא שבשומרון ויהודה קיימת "תפיסה לוחמתית" ולכן אסור לכובש להחרים קרקע. גם אם נניח שכן (יש שורת משפטנים החולקת על ההנחה הזאת), לא כך ביחס להפקעה, שהיא מותרת. ברוב העולם, במקרה של פלישה לקרקע שנעשתה בתום לב, השופט רשאי להעביר את הבעלות על הקרקע לפולש, תמורת פיצוי לבעלים הקודמים. במדינות רבות זה אפילו לא נחשב הפקעה אלא דרך לפתרון סכסוך קרקעות מצד דיני היושר (equity).

חלוצי עמונה עלו על הקרקע בתום לב, ולכן אין פה "הכשרה של גניבה" כדברי גונבי הדעת הידועים, אלא הסדר פיצוי לבעלי הקרקע כדי לא להחריב יישוב יהודי בארץ ישראל. שבענו די חורבן. מה לא ברור פה? לעומת תאוות החורבן בעמונה מצד ארגוני זכויות השמאל, בנגב הם דווקא נלחמים כארי בעד הכשרת הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים ונגד מעמדה של ישראל כריבון העליון שם, כביכול אין היא רשאית להזיז את הפולשים (שלא הצליחו להוכיח בעלות אפילו על אחוז מטענותיהם) מאדמות המדינה.

הצביעות שבאמת המידה הכפולה גלויה לעין: רק במקרה היהודי מדברים על ה"מוסריות" שבהחרבת יישוב ומעודדים התנגדות לפשרת פיצוי. ההבדלה בין הנגב לשומרון היא מלאכותית. בשני המקרים טענת השמאל היא לטובת מי שהם רואים לחרפתנו כילידים האמיתיים של האדמה. לא מפיהם אנו חיים וגם לא מפי המאיימים עלינו במשפט הבינלאומי. אדרבה, ניתי ספר ונחזי מי הצודק פה. עכשיו נתלים הלוחמים בשיבת ציון בבג"ץ כמבצרם האחרון. "נהדפה בקשת המדינה לדחיית הפינוי בעמונה", צייץ כתב משפטי, ובאחת הפך את המדינה לתוקפת המסתערת על מבצר מדומיין. בג"ץ הדף את הפראים, תודה לאל. "חוק ההסדרה" יתרום גם להפרדת הרשויות: הכנסת כריבון תחוקק, הממשלה תמשול ובית המשפט (רק) ישפוט לאור חוקי הריבון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דרור אידר

בעל טור במגזין

כדאילהכיר