האם העולם וטראמפ מוכנים זה לזה?

הנשיא הנבחר דונלד טראמפ יזכה לזמן חסד קצר • הוא יצטרך להוכיח כי בניגוד לקמפיין הבחירות ההזוי, הוא מסוגל לפעול באחריות כמנהיג העולם החופשי • על ישראל להימנע מתמימות, ולהיערך לקראתו

לבחירה המפתיעה בדונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב יש השלכות. הן הורגשו מייד עם הסתמנות ניצחונו, ברמה הבינלאומית, בשוקי העולם, כמו גם בחשש של מדינות נאט"ו כי אין בנכונותו לקיים את הארגון במתכונתו הנוכחית. לנשיא הבא לא יהיו שלושה חודשי חסד. יהיה עליו להתבטא בכמה נושאים, עוד לפני נאום ההשבעה שלו ב־20 בינואר, כדי להבהיר כי במהלך הבחירות דיבר על תפיסת עולמו הכללית, אך לא על מדיניות קונקרטית. יהיה עליו לומר כי כשיתיישב בכיסאו בחדר הסגלגל, ילמד כל נושא לגופו, כדי שיקבל החלטות שלא יסכנו את כלכלת העולם ואת שלומו.

הנשיא היוצא, ברק אובאמה, כמובן מאוכזב מתוצאות הבחירות. יותר משהוא כואב את אי בחירתה של הילארי קלינטון, הוא מודאג מכך שכמה מהישגיו החשובים ביותר של ממשלו, בשמונה השנים האחרונות (תוכנית הבריאות, הסכם הגרעין עם איראן), יבוטלו בדרך זו או אחרת.

מנגד, כבר זמן רב מדובר על "החלון של אובאמה", שיימשך בחודשיים הקרובים. אילו נבחרה קלינטון, היה עליו להיוועץ בה לפני קבלת החלטות משמעותיות. עכשיו, כשאין לו צורך להתחשב בעדיפויותיה, ואין הוא חושש פן צעדיו, בחודשי המעבר, יפגעו בה פוליטית, הוא חופשי לפעול כרצונו.

דוגמה לפעולה שכזו היא התוכנית הצרפתית לכינוס ועידה בינלאומית בדרג גבוה בנושא הישראלי־פלשתיני, בלי השתתפות הצדדים. כוונת התוכנית היא לקבל החלטה על אודות עקרונות ההסכם, תוך מתיחת ביקורת על נושא ההתנחלות, ולהפוך אותה להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם - כעת היא הפכה לפתע למעשית יותר. זהו הרגע שממנו חשש ראש הממשלה בנימין נתניהו, זהו הרגע שבו אין לאובאמה לחשוש מאי הטלת וטו - והוא נוטה למעשה כזה בנסיבות החדשות שנוצרו. אין ספק שטראמפ יגנה את המהלך, אבל לא זה ירתיע את אובאמה. כדי למנוע מהלך כזה, על ממשלת ישראל ליזום יוזמה שאינה רק בגדר נכונות לפגישה עם ההנהגה הפלשתינית, וקשה להניח כי היא ערוכה לכך.

ישראל חייבת להיערך היטב לממשל טראמפ. נטיית ליבו היא ככל הנראה לטובת ישראל כמדינה, ואפילו לטובת מדיניותה של ממשלת הימין. עם זאת, הדברים שאמר במהלך השנה האחרונה מצביעים על בורות עמוקה, ומכאן על היכולת להשפיע עליו בקלות. יש לו ביטחון עצמי רב, ועכשיו יגבר ביטחון זה עוד יותר.

אם יחליט שרק הוא מסוגל לפתור את הסכסוך הישראלי־פלשתיני, הוא עשוי להפתיע במהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הישראלי, לפחות לא כמו שהוא נתפס על ידי ממשלת נתניהו. המחשבה שלפיה נבחר עכשיו מישהו שמזדהה עם עמדות ממשלת ישראל תהיה תמימות רבה.

הנשיא ה־45 עצמו יצטרך לסטות ממנהגו, ולהקים לשבועות אחדים את "אוניברסיטת טראמפ", שבה יהפוך לסטודנט חרוץ ביותר. רק כך ייערך לטיפול בבעיות שעל חלקן לא שמע כלל עד לאחרונה, ולרובן לא הקדיש זמן כדי להבין את האופציות לפתרונן. הדבר הנכון ביותר מבחינתו יהיה להיעזר באחד מוותיקי המפלגה הרפובליקנית, המכיר את הבעיות ורוצה בהצלחת טראמפ. מישהו בדמותו של ג'יימס בייקר למשל (מזכיר המדינה של הנשיא רונלד רייגן וראש צוות הבית הלבן), יכול להתאים. הוא מסוגל לשכנע את הנשיא הנבחר וחסר הניסיון - כי כמה מרעיונותיו אינם מעשיים ואף עלולים להזיק. כמו כן, יוכל להצביע על הרעיונות שטעונים שיפור. טראמפ מגיע אל הבית בשדרות פנסילבניה 1600 ללא צוות וללא מועמדים למילוי התפקידים החשובים ביותר בממשל האמריקני, ולכן - בעולם. מדובר, בשלב הראשון, בכ־200 איש בתפקידי מפתח, וגם לצורך זה הוא חייב להיעזר ברפובליקני בכיר, המסוגל להמליץ בפניו על אישים ראויים, כמו גם להזהירו מלהאמין יותר מדי בחוש שלו לבחון אנשים ולגזור את דינם, כפי שעשה בתוכנית הריאליטי שלו.

הצוות של טראמפ, בשני המעגלים הראשונים, יהיה זה שיקבע את סיכויי הצלחתו לעמוד מול האתגרים הפנימיים והחיצוניים העומדים בפני המעצמה היחידה בעולם. אם ניתן להשוות אליו את רייגן (למרות שהוא צבר ניסיון כמושל קליפורניה), אין שום ספק שרייגן הצליח בזכות העובדה שעמד לצידו צוות מקצועי וטוב, אשר הדריך אותו, ביקר אותו ותיקן אותו. רייגן עצמו היה הפרזנטור של מדיניות אשר עוצבה בידי אנשיו, והוא עשה זאת במיומנות רבה. השאלה היא האם הביטחון העצמי של טראמפ לא יביא אותו לידי זחיחות דעת, כזו שתבטל מראש כל דעה ששונה משלו.

בחיים האמיתיים

העולם, במידה שנעשו בו סקרים, העדיף את קלינטון כנשיאה, בשל ניסיונה, שיקול דעתה, הפרגמטיות שלה וזהירותה מגלישה לסיסמאות נבובות. זו היתה העדפה שנבעה גם מן החשש מטראמפ, בעקבות דברים שאמר על מדינות העולם, ומן הידיעה שקלינטון לא תפתיע ותתנהל, פחות או יותר, בדומה לממשל אובאמה, למרות ההבדלים ביניהם.

ביום רביעי התעורר העולם עם טראמפ כמנהיג העולם החופשי. הוא נבחר בבחירות דמוקרטיות, והציבור באמריקה אמר את דברו וקבע. אין מדובר בבחירות פנימיות בארה"ב בלבד, אלא בבחירה המשפיעה על העולם כולו, ולכן השאיפה לכך שיצליח, שלא ייכשל בלשונו, שלא יעשה צעדים פזיזים מדי, שלא ייגרר לתגרות ולהתנצחויות מיותרות היא שאיפה של רבים וטובים - כולל מי שפיללו לכך שהאיש יהפוך לאפיזודה היסטורית ולא לנשיאה ה־45 של אמריקה.

על טראמפ יהיה לנצל את זמן החסד הקצר שיוענק לו, ולהוכיח לעצמו, לאזרחי ארה"ב ולעולם, כי האיש חסר העכבות של מערכת הבחירות ההזויה לנשיאות עשה את מה שעשה, כי זו היתה, אולי, הדרך היחידה להשיג את הניצחון השבוע. יהיה עליו להוכיח כי בחיים האמיתיים הוא ינהג באופן שונה לחלוטין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו