התגובה של ראש הממשלה לכתבה ששודרה בתוכנית "עובדה" היתה חריפה, אולי חריפה מדי, כלפי העיתונאית אילנה דיין. אבל מדהימה לא פחות בסאגה הנוכחית היא תגובת הברנז'ה העיתונאית לתגובה.
הכתבים והפרשנים שמטרללים אותנו מבוקר עד לילה בתוכניות השונות בערוצי הטלוויזיה והרדיו, בפייסבוק ובטוויטר, מי שכל היום מתלוננים שרוצים להשתיק אותם אך מפטפטים את עצמם עד אין קץ - מגלגלים עיניהם השמיימה ומנסים להכחיש עובדה אחת, פשוטה ובסיסית: רובם המכריע מנסים להפיל את ממשלת הימין, ואת נתניהו אישית, כבר שנים ארוכות.
כן, רוב התקשורת שמאלנית. לא יעזרו ההכחשות, לא תעזור ההדחקה, לא תעזור העמדת הפנים. הם שמאלנים - והציבור, ברובו, לא. הוכחות? הן קיימות בכל מערכת בחירות מאז 1996, וגם בין מערכות הבחירות. לעיתונאים יש זיכרון קצר, בייחוד בכל מה שקשור לעצמם ולטעויותיהם. בקושי חלפה קצת יותר משנה וחצי מאז הבחירות האחרונות, והתקשורת שכחה כיצד התגייסה, כמעט כולה, למשימה אחת - הפלת נתניהו.
ואז העם אמר את דבר, ובאו תוצאות הבחירות, והתקשורת היתה בהלם. ליומיים-שלושה. אי פה אי שם אמר מישהו שאולי כדאי שיבדקו את עצמם, שיעשו חשבון נפש. אבל לא. זה לא קרה. כל מי שטעה חזר לעצמו, ושב למתקפה. ככה זה, כבר הרבה זמן.
אז תקשורת לא שמאלנית? אמש, מייד כשהחלו התגובות על התגובה, היטשטש מהר מאוד הקו בין המוחים מהתקשורת לבין מחאת השמאל. אותן מילים, אותם ניסוחים - של הרצוג ושל העיתונאים, של ציפי לבני ושל הפרשנים, של כל השמאל ושל כל הברנז'ה.
התגובה של נתניהו היתה בוטה, אבל היתה בה אמת: התקשורת שמאלנית, ויש בה גם הרבה צביעות. מי שאינו חושב כדעתם - מוקע אל מחוץ לגדר. ראש ממשלה תוקף עיתונאי או כלי תקשורת? זה כבר היה, ועוד איך. אהוד אולמרט תקף את "ישראל היום". מישהו מהברנז'ה יצא להגנת העיתון בשם חופש הביטוי? קדחת.
במדינה דמוקרטית, מי שלא אוהב עיתון יכול שלא לקוראו, ומי שלא אוהב ערוץ טלוויזיה יכול לזפזפ בשלט. זהו חופש ביטוי וחופש בחירה. אבל אותנו רצו לסגור - ועוד על פי חוק.
ואותם אבירי חופש, שרוממות חופש הביטוי בגרונם מאז אמש - רובם, לרוע המזל, תמכו בחוק בכנסת. המחוקקים חוקקו, ומקורביהם בתקשורת מחאו להם כפיים (ושוב: לא כולם, היו מתי מעט שנהגו בהגינות).
אפשר וצריך למתוח ביקורת על ראש הממשלה, על כל ראש ממשלה, אבל אצלנו הברנז'ה העיתונאית מנסה כל העת להסתיר שהיא אכן שמאלנית, סולדת מכל עמדה ימנית, מגויסת, מסיתה, מתלהמת, לא מקבלת את האחר, אינטרסנטית, ובעיקר - משוכנעת שמה שמותר לה אסור לאחר.
נתניהו נבחר בבחירות דמוקרטיות. בבחירות הבאות שוב יחליט העם. ראש הממשלה לא חף מטעויות ולא חסין מביקורת עניינית. אבל במדינה דמוקרטית, גם התקשורת לא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו