"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתכון להתאבנות מחשבתית

,עודכן

הקולות סביב דו"ח מבקר המדינה על צוק איתן בכלל ובעניין המנהרות בפרט כבר נשמעים באוויר. העיסוק בעניין המנהרות ובתביעה להקמת ועדת חקירה מעלה אצלי הרהורים נוגים בדבר תועלתן של ועדות חקירה אחרי מלחמות ובדבר סמכותו של מבקר המדינה.

הרהור ראשון העולה מכל ועדות החקירה עד כה הוא שאין מקום לטעויות. אין מקום לשיקול דעת - החל מהלוחם בקו הראשון ועד ראש הלוחמים, קרי הרמטכ"ל. מפני שאם כל החלטה של מפקד מחלקה תעבור דרך עין המשפט, התוצאה תהיה כבילת ידיים, הקטנת ראש וחוסר יוזמה. ואם המחשבה הזאת תוביל לכך שגם במישור הציבורי כל החלטה תעבור דרך עין המשפט, נהיה מדינת כל שופטיה ועורכי דינה.

הרהור שני הוא הטשטוש בין הרשויות השונות של המדינה, ואם נדייק יותר, השתלטותה של מערכת המשפט על זרועותיה, כולל משרד מבקר המדינה על שאר הרשויות. רק לאחרונה "לימד" אותנו בג"ץ שהחלטות הממשלה והכנסת בעניין מתווה הגז, עתיר עניינים כלכליים, מדיניים ואפילו חברתיים, אמורות להיות מוכרעות בבית המשפט. ועתה מבקר המדינה מקשר בין דרג מדיני לבין דרג צבאי־מקצועי בנושא שאין לו שום סמכות טיפול (ברור שהסמכות אומצה על ידי המבקר בלי שום דיון עקרוני בדבר). האם הימצאותן של מנהרות בשטח אויב היא עניין של סמכות משפטית? האם הטיפול המקצועי אמור להיות מושפע מעין המשפט או מעינו של דרג מדיני? משהו כאן השתבש.

מעל כל אלה, הרהור שלישי. אז היו מנהרות. מה כל העיסוק הבלתי נפסק כאילו מדובר באויב מקרטון שמתעסק במטרות דמות. כאילו במלחמה אין אבידות ואין נזק ברכוש. נזכור שעל שלושה אדנים ביסס חמאס את רצונו להכריע את המלחמה: ירי מאסיבי של רקטות, מנהרות ומורל נמוך בעורף. אלא שהוא לא השיג לא את זה ולא את זה. כיפת ברזל שברה את הנשק המרכזי וצה"ל השמיד את המנהרות. על האחדות המרשימה שהיתה במלחמה, הכברנו במילים.

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בהכרעה צבאית מוחצת גדולה יותר מאשר במלחמת ששת הימים. כך גם צוק איתן. אין שום סיבה להקמת ועדת חקירה, וודאי שאין זה מתפקידו של מבקר המדינה. מה שוועדות חקירה מקבעות בתודעה הוא מושלמות בכל תחום תוך כדי טשטוש גבולות.

על הצבא לחקור את הקרבות בסיוע אנשי מקצוע, אולם בשום פנים ואופן לא בוועדה שבראשותה עומד שופט. אין לו לשופט שום יתרון על איש המקצוע מהצבא או מכל מערכת אחרת. קיפאון מחשבתי והתאבנות היצירה הם המתכון היוצא מוועדות חקירה. ראוי שלא יבואו לעולם שנית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר