"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקאמבק של טראמפ: הכל פתוח

,עודכן

לפני ארבע שנים, במהלך המירוץ הדרמטי לבית הלבן בין הנשיא ברק אובאמה לבין הטוען לכתר מיט רומני, ביצע המועמד הרפובליקני טעות אסטרטגית גורלית שתרמה רבות להפסדו. בעונת הפריימריז, כדי לזכות בתמיכתו של הבסיס הטהרני של המחנה הרפובליקני, אימץ רומני לחיקו קו בלתי מתפשר במכלול רחב של סוגיות פוליטיות אידיאולוגיות, שבמרכזן סוגיית ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו. ואולם לאחר שזכה במינוי הנכסף, נותר מושלה לשעבר של מסצ'וסטס כלוא זמן רב מדי בתוככי הימין האידיאולוגי. כאשר החליט לקראת הישורת האחרונה לנתב את עצמו אל עבר המרכז הפרגמטי רווי המצביעים, היה זה מעט מדי ומאוחר מדי.

היום, לאחר שגם המועמד הרפובליקני הנוכחי, דונלד טראמפ, נהנה מרוח גבית מפלגתית במהלך הפריימריז כתולדה ישירה מן העמדות הנחרצות, שנקט בזיקה לשאלות טעונות ועמוסות (דוגמת שאלת ההגירה לארה"ב ממקסיקו ומהעולם האיסלאמי), נראה שהלקח מ־2012 נצרב עמוק בתודעתו. שבועות מעטים לאחר שקיבל לידיו באופן פורמלי את המנדט המפלגתי, ובעקבות השינוי הארגוני שערך במטה הבחירות שלו, אותת איל הנדל"ן שמנוי וגמור עימו לפרוץ מעבר למרחב הצר ומעורר המחלוקת שבו התמקם עד כה, וכך לבצע תיקון פרוגרמטי חיוני כדי לזכות באהדתם של ציבורים חדשים, כולל בקרב המיעוט ההיספני והקהילה השחורה. זאת בלי לנתק את עצמו באופן ישיר וגלוי מצאן מרעיתו, שומרי החומה והמגדל הפונדמנטליסטים.

ואכן, בשבוע האחרון, מייד לאחר שקליאן קונוויי (המצטיירת, בניגוד למצופה, כדמות הדומיננטית במטה הרפובליקני), החליפה את פול מנפורט על גשר הפיקוד, החלו רוחות של מפנה לנשב מכיוונו של טראמפ. בה בשעה שהילארי קלינטון המשיכה לנוח על זרי הדפנה של ועידת פילדלפיה ושל סקרי דעת הקהל המחמיאים ולהקרין דימוי של שאננות וזחיחות, שינס איש העסקים מניו יורק את מותניו ויצא לשטח. בניגוד למועמדת הדמוקרטית, הפגין טראמפ נוכחות במוקדי מצוקה ואסון, ולא זו בלבד אלא שהושיט יד תומכת, אוהדת ומלאת אמפתיה (בנאומיו בצפון קרוליינה ובמישיגן) לגרעין הקשה ביותר של תומכי קלינטון, המשתייך לקהילה השחורה.

אותם דברים אמורים גם לגבי המישור ההיספני. את מקומן של האמירות הבוטות על אודות הצורך לגרש את מיליוני המהגרים הבלתי חוקיים, תופסים עתה שוליים של עמימות, המבטאים נכונות ליצור גשר של הבנה גם עם פלח בוחרים עתיר חשיבות זה. יתרה מזאת, דווקא לאחר שה־FBI העניק לה תעודת כשרות משפטית (אם גם לא אתית וציבורית) בפרשת שרת הדואר האלקטרוני הפרטי שלה, ממשיכה עננה כבדה זו לרחף מעל ראשה של קלינטון ומסרבת להיעלם מסדר היום הציבורי. נהפוך הוא, הגילוי האחרון על אודות חשיפתו של קובץ חדש, הכולל לא פחות מ־15 אלף אי־מיילים, והעתיד לראות אור ממש ערב הבחירות, מבטיח שפרשה זו - הקשורה בטבורה לסוגיית אמינותה של קלינטון - תמשיך ללוות אותה עד ליום ההכרעה.

לא ברור עדיין אם וכיצד ישפיעו התפתחויות אלה על עמדותיו של ה"עם הבוחר". עם זאת, נראה שלמרות פיגורו הנוכחי בסקרים, השמועות על מותו הפוליטי הקרוב של טראמפ היו מוקדמות מדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר