להפסיק את הסחבת

סניגורו של אהוד אולמרט מצא בארה"ב פסק דין שזיכה את מושל מדינת וירג'יניה מקבלת שוחד, וביקש לצרפו לרשימת טיעוניו בפרשת הכסף שקיבל לקוחו המורשע ממשה טלנסקי. סביר להניח כי התובע אורי קורב לא יתנגד, זו דרכו. אדרבה, שבית המשפט יקרא כל חומר רלוונטי, ובפועל גם לא רלוונטי.

אין טענה כלפי עורך הדין איל רוזובסקי. הוא חייב לפעול ככל יכולתו במסגרת החוק לייצג נאמנה את לקוחו, גם עבריין כבד, וזה מה שהוא עושה. ייצוג כזה כולל גם תכסיסים ותחבולות וסחבת. בסדר גמור.

הבעיה אינה עם הצדדים אלא עם ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון. בסיבוב הקודם סירבו חמישה חבריו לקבל לידיהם מסרון (SMS) שעשוי היה לחזק ולחשק את החלטתו האמיצה של דוד רוזן במחוזי להרשיע את אולמרט בשוחד בסכום 500 אלף שקלים שהועברו לאחיו. אחרי שסירבו לפגוש בעובדה החדשה שניפקה להם התובעת במחוזי בתל אביב ליאת בן־ארי, קבעו יושבי העליון כי יש ספק אם אכן ניתן שוחד. מקומם, אבל זו זכותם.

לעומת זאת התירו והורו למחוזי בירושלים להאזין לשיחה מזעזעת בין אולמרט לבין שולה זקן. היא העידה, והם ביטלו את זיכויו בפרשת טלנסקי ושלחו אותו לשמונה חודשים בכלא. החלטה זו ממתינה עתה לערעור בעליון, ולמענה הוסיף רוזובסקי את הציטוט מאמריקה (אף שלא מדובר באותן עבירות).

כל פרק בפרשה זו מלווה בסימני שאלה. משהתבררה עוצמת שיבוש הליכי המשפט שיזם אולמרט הגיעה הפרקליטות לעיסקת טיעון, שהוא יודה בעבירות ולא ייאסר בפועל. אבל השופט לא היה יכול לסבול את הרעיון ששיחה כזאת עם זקן מסתיימת ללא עונש של ממש, והוסיף לו חודש. אולמרט הבין ולא עירער.

השיא נחשף עתה. יושבים חמישה שופטים בעליון ועושים סחבת במתן פסק הדין כאילו היו יהודה וינשטיין בדחותו עד להתפוררות את כתב התביעה נגד אביגדור ליברמן. זו סחבת מבישה. אפילו יינתן פסק הדין הבוקר היא מביכה.

סלים ג'ובראן וחבריו צריכים יושרה ואומץ. הם רוצים לזכות את אולמרט מהכסף העכור של טלנסקי? - שיזכוהו, ויתייצבו בראש מורם ובגב זקוף מול האומה. בבקשה, זכותם. אבל לא כך - במסמוס ומזמוז ומשיכה וגמגום וכחכוח. הנשיאה מרים נאור צריכה לדרבן אותם בפומבי גם אם אינה יכולה לכפות עליהם לנהוג כראוי.