"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מינכן: טרור הדיכאוניים

,עודכן

משטרת גרמניה פלטה, ככל הנראה, אנחת רווחה כאשר יכולה היתה לדווח אתמול כי לא נמצא כל קשר בין היורה האיראני־גרמני ממינכן לבין דאעש, וכי הוא קיבל טיפול כנגד דיכאון. אבל לאנחה זו לא היה מקום.

ברור שהאיש לא גויס על ידי דאעש, ויכול להיות שגם בחדרו לא פרוש הדגל השחור של הארגון, אבל יהיה זה יותר מהגיוני להעריך כי הפיגועים האחרונים באירופה, אשר זכו - בעיקר בדיעבד - לאימוץ על ידי דוברי דאעש (בדומה לפיגוע בניס), השפיעו גם על הצעיר הדיכאוני, שביקש לעצמו לשלב התאבדות עם סוג של "תהילת עולם". לא יהיה מופרך לשער כי אלמלא גל הפיגועים האחרון, לא היה בוחר דווקא לסיים את חייו בדרך זו.

העובדה שבאותו מקום בדיוק, לפני 44 שנה, התקיים הטבח בספורטאים ישראלים באולימפיאדה, החזירה רבים לחוויה המצמררת ההיא. אז היו אלה ספורטאים, מאמנים ושופטים ישראלים, ששוכנו בכפר האולימפי, אשר נבנה לקראת אולימפיאדת מינכן 1972. לפני יומיים היו אלה עוברי אורח בקניון. לטבח, שנעשה אז בעקבות ניסיון החילוץ הכושל והחובבני, היו 11 קורבנות. מספר הקורבנות שלשום מתקרב לכך. בשני המקרים נהרגו אנשים שלרוצחיהם לא היה עניין מיוחד להרוג דווקא אותם.

האירוע הקשה בראשית שנות ה־70 היה חוליה בשורה של אירועי טרור פלשתיניים קשים מאוד. מי שהיה אחראי לו היה ארגון "ספטמבר השחור". למחבלים, שמונה צעירים פלשתינים, היתה מטרה ברורה מאוד, שתמורתה הבטיחו לשחרר את בני הערובה שבהם החזיקו: הם ביקשו לשחרר מן הכלא הישראלי 232 מחבלים פלשתינים, ועוד שניים שהוחזקו בגרמניה. ישראל לא היתה מוכנה (בצדק, לדעתי) לעיסקה, אך למחבלים נאמר ההפך. הותר להם לעלות על מסוק עם החטופים, לקראת חילופי האסירים כביכול, אך כאשר צלפים גרמנים ירו לעברם, הם הרגו את חטופיהם.

טבח מינכן 2 אינו דומה למינכן 1 אלא בנזקו ובמיקומו. מדובר בסוג אחר של טרור, שאינו מתבצע על ידי אנשים הדורשים משהו (יהיה אשר יהיה), אלא, במקרים רבים, על ידי אנשים החיים בפאתי החברה, במקרים רבים - בעלי ליקויים נפשיים, ואינם משתייכים לארגון, ולכן קשה יותר לאתרם מראש. קשה אבל לא בלתי אפשרי, בעולם הרשתות החברתיות. אבל כשם שאין להכיל את הטרור האיסלאמיסטי, אין מקום להכיל את טרור הדיכאוניים ולהסתפק בקריאה סתמית ליתר ערנות. אין שום סיבה להתייחס לאירועים החמורים הללו כאל מחלה שצריך להופכה לכרונית, באין לה מרפא.

אם נכון הדבר, שככל שתצליח המלחמה בדאעש יגבר מאמץ "המדינה האיסלאמית" לעשות מעשי טרור ולעודד את אנשי השוליים לפעול ביוזמה משלהם, אזי צריך - לצד המשך המאמץ לשים קץ לקיום השלטון האיסלאמיסטי ההזוי - להשקיע בתיאום מודיעיני הדוק הרבה יותר באירופה, להקים חדרי מצב משותפים ולהכשיר יחידות משטרתיות המסוגלות להיערך במהירות ולהגיע לנקודות שבהן מתבצעים אירועי טרור, כדי להציל אנשים רבים ככל האפשר. הכלים שבידי העולם מאפשרים לו היום להתמקד במאבק בטרור - יהיו מניעיו אשר יהיו - ולצמצם את היקפו באורח משמעותי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר