סנפיר וטיראן: מעברי מים בינלאומיים

סנפיר וטיראן אלה שני איים בכניסה לים האדום בואך אילת. ערב מלחמת ששת הימים, נשיא מצרים נאסר סגר אתמיצרי טיראן בפני ישראל, דבר שהיווה קאזוס-בלי, עילה שלא השאירה לישראל ברירה אלא לצאת למלחמה. אתמול, במהלך הביקור ההיסטורי של המלך סלמן הסעודי למצרים, נחתם הסכם תיחום הגבולות הימיים בין שתי המדינות ובתוכם גם איי סנפיר וטיראן. מצרים הכירה רשמית ששני האיים שייכים לסעודיה וזו הסכימה להמשיך במצב הנוכחי, כלומר ששני האיים ישארו בידי מצרים לתקופה של 65 שנים מעכשיו.

ההודעה הרשמית של מצרים גררה ויכוח ציבורי ער למדי למי שייכים האיים - לסעודיה או למצרים.

ההיסטוריה הקרובה מלמדת כי בשנת 1950, ובעקבות התבוסה הערבית, אל-נכבה, ביקשה מצרים מסעודיה להעביר לידיה זמנית את שני האיים, כדי להוות לחץ על ישראל. סעודיה הסכימה להעביר את סנפיר וטיראן לידי מצרים בלי הגבלת זמן. כוונתה של מצרים אז הייתה שבמידה ויווצר מצב שנוח למצרים היא תוכל לחסום את הגישה הישראלית לנמל אילת, כפי שאכן קרה ערב מלחמת ששת הימים. כתוצאה ממלחמה זו, ישראל השתלטה על שני האיים שנשארו בידיה עד לחתימת הסכם השלום עם מצרים.

בהסכם השלום, ובעקבות תקדים חסימת מיצרי טיראן בפני ישראל, סוכם כי שני האיים יצורפו לאיזור C - איזור שבו אסור למצרים להחזיק כוחות ונשק בדומה לאיזור הגבול בין ישראל לסיני. כך המצב עד לעצם ימינו אנו.

ההסכם הסעודי-מצרי על תיחום הגבול הימי, וההכרה המצרית הרשמית שטיראן וסנפיר שייכים לסעודיה, מעלים תהיות וגם תקוות. טוב שסעודיה הסכימה להשאיר את שני האיים בידי מצרים, דבר המרחיק את הסיוט שהיה ערב מלחמת ששת הימים, ועל כן נדון במסגרת הסכם השלום עם מצרים.

מצד שני, סעודיה איננה צד להסכם השלום המצרי ישראלי, וכל עוד יחסי מצרים סעודיה טובים' ומאחורי הקלעים יחסי ישראל וסעודיה הולכים ונרקמים, הרי אפשרלהעריך שלא סעודיה ולא מצרים ינצלו לרעה ההסכם שנחתם בינן לגבי הבעלות על שני האיים. למרות זאת, על ישראל להיות עירנית כי במזרח התיכון ההפכפך יש לקחת בחשבון אפשרויות שכיום נראות כלא מציאויות.

מבחינתה של ישראל,המשך הסטטוס קוו והמשך חופש השייט הםשני היבטים חשובים. לגבי הראשון, עם הסכמת סעודיה לנוכחות מצרית ל-65 שנים, הסטטוס שהיה הוא שיהיה. לגבי ההיבט השני, על ישראל לבקש מסעודיה הצהרה פומבית שמיצרי טיראן היו וישארו נתיב מים בינלאומי עם חופש שיט לכולם.

הכותב הואשגריר ישראל במצרים לשעבר