ידו הארוכה של הסלולארי

בשבוע שעבר צפיתי בסרט משנות ה־80 (אני פשוט הולכת להסתפר וחיפשתי השראה) ואחד השחקנים השתמש בטלפון חוגה. זה גרם לי להיזכר בילדותי בהרי זכרון יעקב, בימים שבהם אם טעית בחיוג של אחת הספרות היית צריך להתחיל את כל המספר מהתחלה. ככה, אגב, העברתי את כל התיכון. אם יש לכם מושג על מה אני מדברת, ייתכן שגם אתם, כמוני, קצת זקנים. ואולי, יחד איתי, מתגעגעים לאותם ימים טרום עידן הסלולרי, כשאפשר היה להיות לא זמין.

לפני כמה ימים חברה התקשרה אלי חמש פעמים ברציפות. אחרי שלא קלטה שאני מסננת אותה, סימסה לי: "את בסדר?!" עניתי לה שאם היא מתקשרת חמש פעמים רצוף, אז כנראה היא לא בסדר. ככה זה היום, אם אתה לא עונה בטלפון, ישלחו לך הודעה, אם לא תענה להודעה, יחפשו אותך בווטסאפ, אם לא תגיב גם שם ינסו אותך בפייסבוק, ואם חלילה תתעלם בפייס, יוציאו אחריך צוות של 669. הטלפון החכם הפך אותנו למטומטמים. ולחוצים.

שלא תבינו לא נכון, אני ממש בעד הסלולרי. יש לו לא מעט יתרונות. קודם כל, שיחה מזוהה. זוכרים את הימים שענית לטלפון בבית ואמא שלך היתה לוחשת לך מאחורה, "אם זאת דודה חנה אז אני לא בבית!" עד שיום אחד דודה חנה שלחה אליכם עובדת סוציאלית, כי אמא אף פעם לא היתה בבית? אז היום כבר לא חייבים לענות. חוץ מזה אפשר לצאת מהבית ולא לפחד שבדיוק כשנצא מישהו ממש חשוב ינסה להשיג אותנו. אראלה ממפעל הפיס מתקשרת גם לניידים.

היום הטלפון החכם הוא לא רק כלי עבודה, אלא עולם שלם של בילויים. בהרבה מאוד מובנים, הטלפון הנייד הפך את החיים לנעימים, נוחים ונגישים. במובנים אחרים, הוא עשה בדיוק את ההפך.

פעם, אם היית רוצה לפגוש חבר, היית פשוט קובע איתו בשמונה בערב מול פיצה פצץ, ואשכרה הייתם נפגשים. היום אתה מודיע לו שחיכית לו בכניסה לקניון שתי דקות אז כבר החלטת להיכנס בינתיים לזארה, כשהוא מגיע הוא עוצר לשנייה בריקושט, ואז, כשהוא סוף סוף נכנס לזארה, כבר ירדת לחכות לו חזרה בכניסה. מפה לשם, קבעתם לפעם אחרת. לפעמים התייעלות הופכת את הכל למסובך.

הכי מעצבן, שפעם היו מייצרים טלפונים שהחזיקו לנצח. טלפון החוגה של סבא שלי ז"ל, למשל, הספיד אותו בלוויה. היום מערכת ההפעלה של הטלפון החכם בנויה כך שהיא תתפגר אחרי שנתיים, רק כדי שנקנה אחד חדש שיתפגר הרבה קודם.

מצד שני, איזו ברירה כבר נותרה לנו? להתנהל בלי סלולרי זאת לא באמת אפשרות, אלא אם כן אתם גרים בפפואה ניו גינאה (די בטוחה שאפילו גם שם יש, רק איפה זה שם?). הסוד הוא כנראה באיזון. לכן, מתוך כוונה תחילה,

החלטתי לאחרונה לצאת מהבית רק עם חמישה אחוזים בבטרייה. כשאני חוזרת לדירה ומטעינה אותו, אני מתרגשת כמו ילדה קטנה שפותחת קופסת מתנות.

מעניין מי חיפש אותי. היוש ביטוח לאומי. מה קורה אראלה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו