אל לפוליטיקאים להתערב בחקירה

העיקרון של "הקם להורגך - השכם להורגו" חייב להנחות את צה"ל כל עוד חייליו פועלים במסגרת כללי הפתיחה באש. בפועל, ראוי לירות ביעילות במחבלים הבאים לרצוח, עד כדי הריגתם. זה מה שקורה ברוב התקריות, וכך נכון.

אך כמי שהתוודע אמש ללוח הזמנים של העימות בתל רומיידה חברון, ברור לי כי הירי במחבל השרוע על הרחבה היה מעשה חמור, ולא חלק מסערת הקרב. החייל היורה הגיע לכאורה לאחר מעשה עם המ"פ וירה במחבל, שבפועל כנראה כבר גסס, 11 דקות לאחר ההתנגשות המהותית.

דברי הגנאי שהשמיעו בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון, גדי איזנקוט ודובר צה"ל מוטי אלמוז היו במקומם, אם כי הגודש יכול היה להתפרש כיצירת דעת קהל נגד החייל בעודו נתון לחקירה ראשונית. אך זאת יש לדעת, היוזמה לחקירה לא יצאה מפרסום הסרט של בצלם, אלא מן המידע שהועבר בצינורות הפיקוד של צה"ל. הם הקדימו את בצלם בפנייה לפרקליטות הצבאית לפתוח בחקירה.

טענת הימין כי ראשי המערכת יצרו אווירה נגד החייל לא היתה נטולת יסוד. חומרי החקירה חד־משמעיים, אבל מדוע לאיים מייד בכתב אישום על רצח, שעה שבפועל ייתכן שיתברר כי העבירה היא הריגה בדרגה זו או אחרת? רק שפגם אסתטי זה אינו דומה להתנפלות הלשונית הפרועה של הימין המובהק. אביגדור ליברמן ונפתלי בנט ואופיר אקוניס נתנו את הטון, ונחיל של אישי ציבור פתח במתקפה בלתי מרוסנת על יעלון ואיזנקוט.

הדם רותח, ואפשר להבין את הזעם. בעיקרו של דבר ירה החייל ברוצח, שהיה ונשאר כזה למרות שנוטרל ואולי כבר גסס. אך ישראל אינה יכולה להשלים עם נורמה כזאת, גם אם היא מתרחשת מדי פעם במהלך לחימה וירי, וחייבת להסתייג ממנה ולגנותה.

לגופו של עניין, צריכים לעסוק בנושא שני גורמים: הצבא כחלק מתחקיר מקצועי ראשוני, והמערכת המשפטית שלו אם הנסיבות מחייבות זאת כפי שאירע בחברון. מעורבות של פוליטיקאים בחקירה מקצועית ומשפטית, מהסוג שהפגינו אנשי הימין תוך ביקורת על הרמטכ"ל ומתוך מגמה להדיח את שר הביטחון ולהביך את ראש הממשלה, היא תופעה מאוסה.

אם לא תיבלם באירוע הנוכחי, היא תופיע בצורה חמורה יותר בתקרית הבאה עד שנשמע בתרגום מגרמנית של פעם כי "הם תוקעים סכין בגב האומה".

עד שייהרגו המחבלים הרצחניים, יישחק שלטון החוק.