כבר זמן רב לא היה כריגוש הזה בצמרת צה"ל ובמערכת הביטחון. תת־אלוף המועמד לקידום הושעה מן השירות עקב תלונה של חיילת ששירתה תחת פיקודו לפני ארבע שנים, שאנס אותה חמש פעמים.
כל רואיו ישבחוהו. איני זוכר מתי שמעתי כל כך הרבה אמירות ש"לא יכול להיות" וזה "סיכול ממוקד" ו"לא יעלה על הדעת". הכל נכון, אבל כמו בפסוק הנפלא במשלי הכל נכון, "שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים... דרך גבר בעלמה". (גם תנועת נחש ונשר ואנייה).
לפרשייה חשיבות מיוחדת מכמה היבטים. מפני שהחשוד הציג בדיקת פוליגרף המחזקת את גרסתו כי הוא דובר אמת, וגם עבר בהצלחה בדיקה ממלכתית בטרם הוצע לו תפקיד מרכזי חדש, ואמש נאמר בקול ישראל כי נמצאו תהיות לגבי הדיוק בכמה פרטים שמסרה המתלוננת. אך מי חכם ויידע כבר עתה? האם לא האמין ביל קלינטון לעצמו על פי הגדרתו שנשענה על תפיסות ישנות כי "לא עשה סקס" עם מוניקה לוינסקי?
זו פרשה מרטיטה לא רק מפני שהמעורבים בה הם "מלח הארץ", אלא מפני שיש בה משהו מהמאבק של "הכל או לא כלום". מן הקרב הזה לא יוצא איש וחצי תאוותו בידו. האמת מוחלטת. אם נפל תת־אלוף קורבן לשקר או להפרזה קיצונית של החיילת הרי נגרם לו עוול נורא, אבל מה אם עשה את המיוחס לו ויצא יבש מן המים העכורים, ואז ייגרם לה ולצה"ל עוול כבד לא פחות?
לכך נוסף פרק מאלף בהבנת התקשורת המודרנית. בידי החשוד ממצאי פוליגרף שלא עשה את המעשים הפליליים המיוחסים לו והוא חש כי פרסום שמו יכתימו לעד. אבל הינזרות מפרסום שמו תעניק לו מעמד מועדף שאין לחשודים אחרים, וגרוע מכך - כל עוד שמו לא פורסם כל תת־אלוף הוא בבחינת חשוד.
איזה עוול גדול ממשנהו? בית הדין הצבאי התיר אתמול לפרסם את שמו של התת־אלוף, אבל דחה את הביצוע עד לשמיעת ערעורו במשך היום. הבעיה נפתרה מאליה, אמש סמוך לחצות הותר לפרסום שמו של תא"ל אופק בוכריס. המערכה נפתחת בפנים גלויות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו