היה היתה נסיכה והיא התחתנה עם נסיך ונולדו להם שני ילדים יפים והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה. ביבנה. כי כמה מאיתנו כבר יכולים להרשות לעצמם לגדל ילדים בת"א? סקר שהתפרסם השבוע לקראת יום המשפחה מראה שבת"א גרים המון זוגות ללא ילדים. לא הופתעתי ככה מאז שגיליתי שהריסים של אביבית בר־זוהר מלאכותיים...
תל־אביבים מעדיפים להיות נטולי ילדים משתי סיבות: הראשונה היא שברגע שהם מביאים ילדים הם מבינים שלא יהיו להם עוד הרבה ערבים פנויים לקרוע את העיר אז הם מחפשים להשקיע בדירה, מה שאפשרי בעיקר בקבוצת רכישה בסביוני קריית אונו. הסיבה השנייה נעוצה בעובדה שבישראל 2016 יש זוגות שמעדיפים להביא פחות ילדים ויותר חתולים. תופעה שמקובלת יותר באירופה ועדיין קשה לעיכול בחברה הישראלית. מנגד, מאחר שאלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים, ת"א גם מלאה ברווקים וברווקות שמשוועים לילד ועדיין לא פגשו את החצי השני. לחלקם כבר נמאס לחכות והם מוצאים לעצמם אלטרנטיבות בדמות הורות משותפת עם ידידה טובה, בנק הזרע או אימוץ.
ממש כמו שיום האם עבר עדכון גירסה והפך ליום המשפחה, כך גם המשפחה הגרעינית של ישראל 2016 עשתה מהפך. אמנם מקובל לחשוב שבתל אביב התופעה נפוצה יותר - ונתונים סטטיסטיים אכן מאשרים זאת - אבל גם מחוץ לכרך הגדול הילדים בגן לומדים כבר מגיל צעיר לקבל את האחר: למשל הורים גרושים, משפחות שמורכבות משתי אימהות, משני אבות, מזוג הומוסקסואלי וחברה טובה, מאימהות חד־הוריות, ולא ירחק היום שבו נפגוש ברחוב חתול עם עגלה. היופי הוא בהפנמה ובקבלה שהמושג "משפחה" התפתח והרחיב את גבולותיו והגדרותיו. הכל הולך (אפילו הקרדשיאן נחשבים למשפחה).
הרבה מגמות סותרות משפיעות היום על אופי הילודה בישראל. אם בתל אביב הטרנד הוא להביא פחות ילדים, דווקא במקומות אחרים בארץ יש רטרו לעבר משפחות גדולות, כמאמר השיר: "תביאו שלושה, תביאו ארבעה, תביאו חמישה ילדים" (שיעשו בייביסיטר אחד על השני). באופן מפתיע, לא מדובר רק בזוגות מרקע דתי, אלא גם בלא מעט חילונים ואקדמאים שמעדיפים במקום חופשת סקי להשקיע בעגלת תינוק.
ויש אנשים שבשבילם משפחה זה קובץ חברים קרובים והם מעדיפים שכן קרוב מאח רחוק, כי אפשר "ללוות" ממנו חלב, או כאלה שהפכו את מקום העבודה למשפחה, להלן "עובד מצטיין". משפחה, מתברר, היא כבר לא רק עניין ביולוגי. כולנו רוצים להרגיש שייכים לאנשהו והתא הבסיסי ביותר הוא המשפחה. מי שיש לו זכה, מי שאין לו בונה לעצמו אחת.
בעולם רווי הטלטלות, הגירויים והשינויים המהירים של ימינו, המשפחה היא העוגן הקבוע היחיד שיש לנו בחיים. אפשר לריב (אצל פולנים על ירושה ואצל מזרחים על כבוד), להתלונן, להתווכח מי יביא את סבתא לחג ולהתעצבן שלמרות שהבאתם אתם גם צריכים להחזיר. באותה נימה, לבקש מאבא הלוואה כשאתה יודע שלעולם לא תחזיר, לקבל מאמא מרק כשאתה חולה ולקחת מאחיך את האוטו כשיש לך דייט.
יום משפחה מלא בתובנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו