"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ה"זיקה": תזכורת לסכנות שבכפר הגלובלי

,עודכן

קדחת הזיקה, שעלתה לכותרות בשבוע האחרון, היא פעמון אזעקה נוסף המודיע כי העולם הרפואי גם הוא הופך להיות כפר קטן, וכי אין גבולות למחלות. המהירות שבה הן חוצות גבולות והמעבר המהיר מיבשת ליבשת מלמדים אותנו כי אנו בעידן חדש. עידן שבו בני האדם מרבים לנסוע, יתושים נעים לאזורים חדשים, ובתוך כך המחלות נוסעות גם הן.

הדיווחים על הזיקה בברזיל הגיעו בשנה אחרונה, והמחשבה היא שהתפרצות זו קשורה במונדיאל שהתקיים ב־2014, אירוע שהביא איתו מאות אלפי אנשים המצטופפים יחדיו, חלקם מאזורים במזרח הרחוק אשר כבר היו נגועים בנגיף הזיקה. נוכחות של אנשים נגועים באזורים שבהם נמצאים היתושים המעבירים מחלה זו היא המתכון להתחלת התפרצות פנימית אשר יכולה להמשיך ולהקיף את כל האזורים שבהם היתוש קיים. זו המציאות שאותה אנו רואים כיום בדרום אמריקה ובמרכזה.

תיאורטית, יש אפשרות שהמחלה תגיע לארצנו, שבה כבר התיישב לפני כעשור יתוש הנמר האסיאתי, שהוא אחד היתושים המעבירים מחלה זו (ואת הקדחות שהוזכרו לעיל). לימודי הרפואה וההכשרה הרפואית אינם יכולים להתעלם מנתונים אלה, ולכן הלימוד חייב להקיף גם מחלות שעד עתה בישראל ובעולם המערבי נחשבו מחלות שאינן שייכות לנו, מחלות טרופיות הרלוונטיות רק למי שגר באזורים הטרופיים. קדחת הזיקה מראה לנו שוב כי מחלות שמקורן רחוק מאיתנו מתקרבות אלינו במהירות. יתרה מזו, ריבוי הנוסעים הישראלים ברחבי העולם וריבוי המהגרים המגיעים אלינו מצריכים את הרחבת האבחנה המבדלת, הן אצל רופא המשפחה והן אצל רופאים המומחים בתחומים הספציפיים יותר.

חולים מתים בארצנו או מגיעים לאשפוז בטיפול נמרץ עקב איחור באבחון מלריה, וכך קורה עקב חוסר אבחנה של זיהום בטפיל הנקרא סטרונגילוידס - Strongyloides. זה למעשה זיהום של פרזיט היכול להישאר שנים חבוי בגוף האדם וכשהחולה מקבל טיפול מדכא חיסון, הטפיל מתרבה באופן קיצוני עד למות החולה (חוסר מודעות של הרופאים מונע את האבחנה). במחלות אחרות חולים מגיעים ארצה כשלעיתים הם סובלים קשות ממחלות מיובאות (אם כי לא ממיתות) הניתנות לפתרון תרופתי מהיר, אם הרופא היה מודע לכך. כמו כן, תרופות למחלות טרופיות (אשר עלותן זעומה) אינן בנמצא בישראל. כל זאת חייב להשתנות, בעיקר לנוכח העובדה שחיידק מיבשת אחת יכול, כאמור, להגיע בקלות לקצה השני של העולם.

לסיכום, תהליכי הגלובליזציה לא פוסחים על עולם הרפואה, אך הממסד הרפואי עדיין לא התאים את עצמו לשינויים גלובליים אלה. ייתכן שהמגיפה הנוכחית תיתן תנופה לשינויים המתבקשים בהכשרת הרופאים.

הכותב הוא מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות,ביה"ח שיבא תל השומר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר