ככה לא פועל מתווך הוגן

איומו של שר החוץ הצרפתי לורן פביוס להכיר בפלשתין אם ייכשלו מאמציו לכונן ועידת שלום אזורית הוא חריגה מהותית מכל הנחת יסוד של מתווך הוגן. עמדתו מעודדת את הפלשתינים להימנע מלבוא לשולחן המשא ומתן, בניגוד לטענת אבו מאזן מהשבוע שעבר כי הוא דווקא רצה ובנימין נתניהו התעלם ממנו; ואם גם יגיעו לפתיחת השיחות אין להם עניין להתגמש: ממילא יש להם פוליסת ביטוח שכל כישלון יסתיים בהכרה צרפתית בהקמת פלשתין.

תוצאה כזאת עלולה לסבך מאוד את ישראל, אם כי ההנחה היא כי ארה"ב תמנע אותה בווטו תקיף, לפחות עד הבחירות לנשיאות בנובמבר 2016. מפני שאם תוכר פלשתין כמדינה לכל דבר, תיהפך עצם הנוכחות הישראלית ביהודה ובשומרון לכיבוש של מדינה החברה באו"ם.

מה קורה בקיי ד'אורסיי - משרד החוץ הצרפתי שלעולם מפנה כתף קרה כלפי ישראל? ומדוע בא הצעד הזה כמה חודשים לאחר שהנשיא פרנסואה הולנד הכריז מלחמה על הטרור האיסלאמי? צרפת אינה Honest broker.

אך העובדה שצרפת מרשה לעצמה לחרוג מכללי הדיפלומטיה - ואמנם התגובה האמריקנית מעדיפה התנהלות אחרת אבל אינה שוללת את היוזמה מפאריס - מעידה כי הממשלה בירושלים עלתה על נתיב של עימות עם מיטב תומכיה במערב. צרפת בראש התור, אמריקה מתבוננת כמה צעדים מאחור, אבל התנועה הבינלאומית ברורה לחלוטין: העולם מגביר את המצור המדיני על ישראל, שמחזק בעקיפין גם את תנועת החרם עליה, וידידי מדינת היהודים נבוכים.

נתניהו היה צריך לבצע תפנית ולבלום את הבנייה ביהודה ובשומרון מחוץ לגושי ההתנחלות, ואם יניח לימין הקיצוני בקואליציה שלו למנוע גמישות כזאת, יהיו התוצאות המדיניות בעייתיות ביותר. אך גם מי שלא מקבל זאת, יודע כי אין להמשיך בדחייה אוטומטית של כל יוזמת שלום. על הממשלה להתכנס לדיון תלת־שלבי רציני ונקי מסיסמאות פופולריות, ולאמץ החלטה אסטרטגית:

• מה הנזק או התועלת שייגרמו לישראל מהמשך מדיניותה הנוכחית כשהיא נתפסת בעולם כסרבנית?

• מה יהיה מחירה של מדיניות זו, והאם הממשלה מוכנה לעמוד בו?

• האם בהרכבה הנוכחי יש לממשלה ברירה?

היום מתכנסים בירושלים שגרירי ישראל מרחבי העולם. כדאי שידברו בגילוי לב, וכדאי שהשרים הקובעים בממשלה יטו אוזן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו