"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כע"בליינדספוט" - זה רק הסימפטום

,עודכן

כעהשאלה היא לא עד כמה אפליקציית "בליינדספוט" מטופשת, אלא לאן אנחנו צועדים ממנה הלאה. כזכור, "בליינדספוט" מאפשרת לשלוח הודעות אנונימיות לטלפונים אחרים, שגם אצלם מותקנת האפליקציה - ורבים מיהרו, עם השקתה, לתקוף אותו ולהגדירה כסכנה לציבור.

ההתנפלות על יזם האפליקציה מגיעה בראש ובראשונה מקרב "שומרי המוסר". אכן, מדובר באפליקציה מסוכנת לשימוש ילדים ומתבגרים, קהל יעד בסיכון גבוה בכל הקשור להשמצות חברתיות ולאיומים. התוכנית "הצינור", שעוסקת במרחב הווירטואלי, מנהלת בשבוע האחרון מאבק נגד "בליינדספוט", בטענה שההתאבדות הבאה בקרב בני נוער עלולה להתרחש בעקבות שימוש נבזי שיעשו בה בני נוער נגד ילד זה או אחר.

אלא שההתנפלות על "בליינדספוט" קיבלה גוון אגרסיבי יותר כאשר התגלה שהיזם שמאחוריה הוא דור רפאלי, אחיה של הדוגמנית המפורסמת בישראל, בר רפאלי, שעוברת בתקופה האחרונה חשיפה אמביוולנטית: מצד אחד מחבקים אותה על ההריון הטרי ושמחים בשמחתה, מצד אחר צוהלים בטוקבקים כשהיא מזומנת לחקירה ארוכה במס הכנסה. כאלו הישראלים - רשעים ורחמנים באותה המידה.

כדי להבין עד כמה בלתי ניתן לנתק בין זהות היזם לביקורת הנמתחת על האפליקציה, מספיק להביט בשלט הפרסום הגדול שהוקם עבור "בליינדספוט" במחלף ההלכה בנתיבי איילון. השלט הענקי רשום בטאבו, כך נראה, על שם משפחת רפאלי: במשך רוב ימות השנה, האחות בר מפרסמת עליו מוצר אופנה כלשהו, ואילו בימים שבהם היא לא מחייכת אלינו, העומדים בפקק, צץ שם הסמיילי שנבחר לשמש כפרזנטור של "בליינדספוט", רכוש חוקי של האח למשפחת רפאלי. צומת אחד, שלט אחד, משפחה אחת.

העליהום התקשורתי שעובר דור רפאלי לא נעים, גם כי הוא בבחינת "מה ששנוא עליך" - ולא רחוק מאותו "חרם" חברתי שהמצקצקים חוששים לו עם השקת האפליקציה. הרי אם "בליינדספוט" תיסגר, תיפתח אפליקציה אחרת. האם לפני האפליקציות ועידן הסמארטפון לא נרשמו "חרמות" על ילדי הכיתה? לא היו ילדים "מקובלים" ו"מקובלים פחות"? האם תופעה נוראה כהתאבדות בקרב ילדים החלה רק עם השקת האייפון הראשון?

יש להעמיד דברים על דיוקם: לא מתאבדים בגלל אפליקציה. למצוא את האשם בבחירה במוצא אובדני בקרב בני נוער באלמנט טכנולוגי - זו ריקנות שאופיינית לפזיזות התקשורתית של ימינו, זו שמתעלמת ממורכבות נפשו של אדם ומהגורמים הרבים בסביבתו שעשויים להשפיע עליו - לטוב ולרע.

כשמנפים את הפזיזות הזו הצידה, מגלים כי השאלות הבוערות יותר קשורות בתפיסת המציאות שאליה נחשפים בני הנוער: הפורנוגרפיה הזמינה בלחיצת כפתור והאלימות הקיצונית שמגיעה אליהם מכל פינה במדיה - הן אלו שגורמות להם לחשוב עקום על החיים. הזיווג בין הבדידות העצומה שחשים בני הנוער בדור הרשתות החברתיות לבין העלייה המתמדת בצריכת תכנים פורנוגרפיים בקרבם הוכח כבר כחולי העיקרי של הדור הנוכחי. האפליקציה "בליינדספוט", מטופשת ככל שתהא, היא רק הסימפטום במחלה הזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עדי רובינשטיין

כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".

כדאילהכיר