"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפסקת הקיפוח במגזר - אינטרס של כולם

,עודכן

השם נשאת מלחם יישכח מאיתנו בעוד ימים אחדים. אך מעשהו גרם לפתיחתן של כמה תיבות פנדורה בזירה הציבורית, והמרכזית שבהן היא מידת הזדהותם של האזרחים הערבים עם המדינה ונאמנותם לה, לעומת הזדהותם עם גורמים בעולם הערבי הרוצים ברעתה. הם עצמם מיהרו להתנער מן הרצח, לגנותו בלי "אבל", לייחס למלחם אי שפיות ולהסביר שבינו לבינם אין ולא כלום. אביו זיהה אותו ומיהר להודיע על כך למשטרה.

רה"מ, בנימין נתניהו, הכריז באירוע ההזדהות עם קורבנות הרצח כי לא יאפשר קיומה של מדינה בתוך מדינה, כלומר: "מדינת ערביי ישראל", שיש בה כמויות גדולות של נשק בלתי חוקי, בתוך ישראל. להפתעת רבים, היו אלה דווקא ראשי המגזר הערבי אשר קיבלו בברכה את ההכרזה, טענו כי ציפו לה כבר שנים לא מעטות, וכי פעולה נחרצת לטיפול במאגרי הנשק במגזר הערבי היא חיונית כדי לצמצם את האלימות הקשה ואת המספר הגדול של הרציחות. טענתם היתה כי המשטרה אינה יוצאת מגדרה כדי לפענח מקרי רצח ביישובים הערביים ולמנוע אותם, ומפקדי המשטרה טענו, לעומתם, כי גדל מאוד מספר הפענוחים בעת האחרונה. לעומת זאת, החלטתו של נתניהו להטיל על השרים אלקין ולוין את התנאים לקבלת הסיוע התקציבי, שהוכרז עליו באחרונה, עוררה ויכוח מחודש אם נכון במדינה דמוקרטית ומסודרת לעשות התניות כאלו לסיוע שכל כולו נועד לצמצם את הפערים המתמשכים בין יהודים לערבים בישראל.

אבל מה שמשונה באמת הוא העובדה שהימין יוצא, בימים האחרונים, בביקורת על ערביי ישראל ועל מה שמכונה על ידו כחוסר נאמנותם, והשמאל מוצא עצמו במצב שבו הוא מגן עליהם. כדאי לזכור: גם לפני קום המדינה וגם לאחריה, המצב היה הפוך. זאב ז'בוטינסקי כתב על אפשרות של ראש מדינה ערבי וסגנו - יהודי, ואילו מנחם בגין, בראש תנועת החרות, נמצא בקואליציה קבועה עם נציגי מפ"ם השמאלנית, במאמציו לבטל את הממשל הצבאי שהתקיים

בישראל עד 1966 וגרם לנזק רב ולתחושה קשה בקרב הערבים בישראל, תחושה שהועברה מדור לדור. רה"מ דוד בן־גוריון הוא שחשש מביטול הממשל ורק בימי יורשו, לוי אשכול, הוא בוטל.

אין שום סיבה להמשיך את הטקס הקבוע שבו הימין מבקר את הערבים, שלא בצדק, על חוסר נאמנותם לכאורה, ואילו השמאל מסביר עד כמה הם נאמנים ועד כמה הם הופלו לרעה במשך כל השנים. הגיע הרגע שבו שני צידי הקשת הפוליטית יבינו כי מדובר ב־20 אחוז מאזרחי ישראל, שהאזרחות הישראלית נכפתה על הוריהם, אשר רובם ככולם מבקשים להיות חלק מן החברה הישראלית ואשר המשך קיפוחם הוא נזק למדינה כולה, ויתגייסו לשים לו קץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר