צדק, צדק תרדוף
במה יש להאשים את החבורה המטורללת שביצעה את הרצח בדומא? • איך ההריון של בר רפאלי יכול לסבך את מדינת ישראל? • ומה צריכה להיות תגובת המדינה למיליונים שנשפכים על הארגונים שפועלים נגדה?
במידה שיש ראיות לתוכניות של מחתרת המטורללים שביצעה את הרצח בדומא, שאכן הכל נעשה במסגרת תוכנית להפלת המשטר במדינה, מתוך הכרה ש"אין זכות קיום למשטר הציוני" - ונראה שיש ראיות כאלה אפילו בכתב - אז מן הראוי שהמדינה תציגם כבוגדים עלובים ותעמידם לדין לא רק בגין המעשים האלימים והרצחניים שביצעו, אלא גם על עבירה של בגידה. כמו כן, יש לקרוע מעל פרצופם של מופרעים אלה את מסיכת הפטריוטיות המזויפת.
פעולה כזאת עשויה להעלות חיוך על פני הרחוב הישראלי, וגם צפוי לנו בידור של ממש באולם בית המשפט. לא הרבה רגעים מצחיקים מספקת לנו המציאות של ימים אלה, שנעה בין סכינאים בירושלים למתקפת ירי בתל אביב, ולכן לטעמי משעשע לראות את איתמר בן־גביר, עורך הדין המכובד, בטוח שהחליפה והעניבה משדרגות אותו, כמו גם מפריכות
את אשמתם לכאורה של לקוחותיו. בימים טרופים אלה מגיע לאזרחי ישראל לראות זאת ולחייך.
זה הרגע להיזכר באותו מנהל נשוי שהיה לו רומן מהצד עם המזכירה שלו. יום אחד, באמצע העבודה, הוא הלך איתה לביתה ושם בילו עד הערב. כשיצא מהבית של המזכירה, שיפשף המנהל את הנעליים שלו על הדשא ומיהר לביתו.
"איפה היית", שאגה עליו אשתו כשנכנס הביתה, "התקשרתי אליך למשרד ולא היית שם".
הבעל ענה, "איני יכול יותר להעמיד פנים, הייתי בבית של המזכירה שלי, אנחנו מנהלים רומן כבר שנה".
האשה הביטה בנעליים שלו ואמרה, "על מי אתה מנסה לעבוד, הלכת לשחק גולף, אה?"
בר בריבוע
בר רפאלי בהריון! האפשרות שעוד בימי כהונתה של בר רפאלי הראשונה תצמח לנו בר רפאלי ג'וניורית, נראית גדולה על מדינה קטנה כמו ישראל, ומזכירה פרשה בדיונית מההיסטוריה של העם היהודי.
יהודי עני כרת עצים לפרנסתו ביער על גדות הנהר. לפתע נפל הגרזן הישן והחלוד שלו לתוך מי הנהר. הוא ניסה להיכנס לנהר כדי להוציא את הגרזן, אבל זרם המים היה חזק מדי והוא לא הצליח להתכופף ולהרים את הגרזן. הוא ניסה פעם אחר פעם ונכשל. בצר לו התיישב היהודי על שפת הנחל ובכה על מר גורלו.
לפתע הוא הרגיש שאינו לבד. הוא הרים את ראשו וגילה שלידו עומד מלאך לבן עם כנפיים, כמו באגדות.
המלאך הביט בו ושאל: "למה אתה בוכה?"
האיש ענה: "הגרזן שלי נפל לנהר ואיני מצליח להוציאו. בלעדיו איני יכול לעבוד ולהרוויח כסף כדי לפרנס את אשתי וילדיי".
המלאך ריחף מעל מי הנהר הגועשים, שלח את ידו והוציא גרזן מזהב. הוא שאל את האיש: "האם זה הגרזן שלך?"
"לא", ענה היהודי.
המלאך שוב ריחף מעל הנהר הגועש, שלח את ידו והוציא גרזן מכסף: "האם זה הגרזן שלך?" היהודי שוב ענה בשלילה.
המלאך שוב ריחף מעל הנהר, שלח את ידו אל המים והוציא את הגרזן החלוד. "האם זהו הגרזן שלך?" שאל את האיש הדומע.
"כן, זה הגרזן שלי", ענה האיש.
המלאך הושיט לו את הגרזן ואמר: "כאות הערכה ליושר שלך, אני נותן לך גם את שני הגרזנים האחרים".
כמה ימים אחר כך, אחרי שמכר את הגרזנים היקרים והרוויח הון, הלך היהודי עם זוגתו לטייל, כדי להראות לה את המקום שבו קרה לו הנס. כשהגיעו למקום, האישה החליקה ונפלה לתוך הנהר. האיש ניסה לחלץ את אשתו ולא הצליח, אך שוב הגיע המלאך ושאל: "מדוע אתה בוכה?"
האיש ענה: "אשתי נפלה לנהר ואיני מצליח לעזור לה לצאת משם".
המלאך מיהר לרחף מעל המים, הכניס את ידו לתוכם, ושלף משם אישה. האיש הביט בה וראה מולו את בר רפאלי.
"זו אשתך?" שאל המלאך.
"כן", ענה האיש.
"שקרן", קרא המלאך בכעס.
האיש הביט במלאך ואמר: "אתה כמובן טועה, הייתי חייב להגיד לך 'כן', כי אם הייתי אומר 'לא', אחרי בר רפאלי היית מביא לי את הבת שלה והיית שואל אותי אם זו אשתי, ואם הייתי אומר לך 'לא', היית מביא לי את אשתי, ואחר כך נותן לי במתנה גם את בר רפאלי וגם את הבת שלה, ומאיפה אתה חושב שאני יכול לפרנס את שלושתן?"
הקרב על העמותות
את המאבק בעמותות שנלחמות נגד המדינה במימון של מדינות אירופה, ומעצבנות את רוב הישראלים, צריך ואפשר לנהל אחרת. במקום תגי זיהוי וכדומה, אפשר לנהוג בדיוק כפי שנוהגים האירופאים.
רזרבות המט"ח של הממשלה עומדות על כ־90 מיליארד דולר. אפשר, בלי שירגישו, לקחת 20 מיליון ולממן את החזית לעצמאות קורסיקה, לתרום לנאבקים לשחרור סקוטלנד מהכיבוש הבריטי ולרוצים עצמאות לבוואריה.
כמעט בכל מדינה באירופה יש ארגון שדורש עצמאות לחבל זה או אחר, ומעלה את הסעיף לממשלה, בדיוק כמו שארגונים מסוג "שוברים שתיקה" מעצבנים אותנו.
אם מותר להם - מותר גם לנו. אין סיבה שאם האירופאים תומכים בכל מיני תנועות אידיוטיות אצלנו, אנחנו לא נסייע לארגונים בדלניים אצלם. מה עוד שבמצבנו הכלכלי - הכסף הוא לא הבעיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו